לא מצליח לישון... 

בשבועיים האחרונים לא ישנתי חמישה לילות

יש לי קושי נוראי ללכת לישון, אני מרגיש שאני הולך למות בשעות מאוחרות שאני יודע שאני צריך להיכנס למיטה עוד מעט או כשאני במיטה

פתאום עולים בי זכרונות שבתור ילד הייתי פוחד ללכת לישון, בוכה ובחרדות. אימא שלי הייתה שמה ברדיו דיסק איזו מישהי שהייתה עושה תדרוך להירגע ונשארת איתי קצת ואז הייתה משאירה אותי לבד עם הרדיו. אני זוכר את הפחד והידיעה שהיא תעזוב אותי לבד ולא תישאר איתי כל הלילה, וזו הייתה תקופה ארוכה. היו ימים שלא הייתי מסכים ללכת לישון והייתי יושב בסלון בחושך שעות עד שהייתי נרדם על הספה. אני זוכר את הקולות בלילה של סירנות שעולות ויורדות ורעש עמוק ומפחיד שחוזר על עצמו ואני מבועת בסלון, מפחד לזוז ומרגיש את הקור עוטף את הגוף שלי, מטפס במעלה הגב ונושף על כפות הרגליים.

אני לא זוכר למה זה הפסיק או מתי אבל אני חושב שהפחד הזה חזר אליי שוב. ניסיתי לחפש באינטרנט ולבדוק אם יש כזה באמת פחד או שאני רק מדמיין וגיליתי שיש דבר כזה פחד משינה ויש לי את רוב התסמינים.

אני לא יודע אם באמת יש לי את הפוביה הזו כי באינטרנט גם אם אני אחפש תסמינים של סכיזופרניה אני אמצא הרבה שקורים לי ובדרך כלל דרך האינטרנט אנחנו נוטים להגזים דברים.

ניסיתי ללכת לישון לפני שעה וחצי והקור עטף אותי כמו פעם, הקולות חזרו והתחילה לי בחילה נוראית שניסיתי להחזיק עד שהלכתי להקיא בשירותים. אני מרגיש לא שפוי, אני לא יודע מה לעשות.

אבל אני כן שפוי, אם לא הייתי שפוי לא הייתי מצליח לכתוב ככה, לחשוב ככה ברהיטות.

בכמה מפגשים האחרונים עם המטפל עלו הרבה זכרונות וטראומות שלא זכרתי, אולי זה קשור לזה. 

אני לא מרגיש שאני מתקדם בטיפול מבחינת הרגשה נפשית וצורת חשיבה אבל אני כן שם לב שאני מתחיל לפתוח זכרונות שלא זכרתי ולהצליח לתת טיימליין גם אם לא מדויק בשנים אבל לדעת מה קרה לפני מה בחלק מהטראומות שזה דבר שלא זכרתי לפני. כל העבר עדיין מעורפל לי ואני לא זוכר את הרוב ואת רוב מה שאני זוכר אני לא יודע מתי היה, באיזה גיל הייתי ומה קרה באותה תקופה אבל על חלק קטן אני כן מצליח להאיר ולסדר בראש.

נראה לי שאשאר ער לבנתיים.