שלום.

אני חדש בקבוצה.

עבר כבר יותר משנה שאני סובל מכאבים מאוד קשים אם לפחות פעם בשבועיים שאני לא מצליח לזוז אפילו לשירותים. יצאתי לחל"ת, פיטרו אותי, המצב המשפחתי וכלכלי כבר הלך לעולמו ובאיזה הזדמנות נכנסתי בתוכנית של אישפוז יום שכומי בבית חולים לפני כ3 שבועות אחרי תור מאוד ארוך. לעט לעט אני משתפר אבל עדיים יש לי שאלה.

מה ההבדל בין פיברומיאלגיה לסומטיזציה? למה יש כלכך הרבה רופים שאחרי כל מה שאני מסביר, זורקים כמה מילים כאילו אני משקר להם? למה הביטוח לאומי כלכך מקשה להכיר בזה והאם אחרי שאני אעבור/אשלים כל הסיוט הזאת יש דרך או אירגום שאני אוכל לעזור אנשים שעוברים אותו דבר?
איפו אני יכול לחפס זכויות ואיך להסיג אותם? האם יש אמותה שמתעסקת ליזור לאנשים עם פיברו?

אפילו שאני היתי במצב חיים מתוח לפני הכאבים, לא נירא לי שסבלתי מדיכאון. למה הרופים אוהבים להגיד שיש לי כאבים בגלל דיכאון, מהביאים נוגני דיכאון שמכניסים אותי לדיכאון ועוד תופעות לוואי, לא משכחים את הכאבים ובסוף אומרים שהדיכאון שהיתה לי מחמירה?
אני נמצה במצב של תיסכול ונשארתי הרבה זמן ללא מינה ובלי לדעת מה נכון ומה לא. סוף סוף אני נימצא במקום שיותר רואים אותי ובאמת עוזרים אבל למה מתיחסים על כל הסבל שלנו בצורה כלכך קשה ולא נותנים מענה?