בשונה משני הפסקולים הקודמים שפרסמתי, את הסרט שהפסקול הזה שייך אליו כן ראיתי. ולמשך הרבה זמן הוא היה אחד הסרטים האהובים עלי. למקות שכיום אני קצת פחות בטוחה לגביו. אך הפסקול שלו... לא שמעתי אותו במלואו ובנפרד לפני. והאזנה לו באופן הזה גרמה לי לחוש כמה הוא קסום. יתכן אפילו במנותק מהסרט, כלומר ככה הוא יפה בפני עצמו. או שמא זה עובד בזכות הזיכרון שלי מהסרט? לא ברור לי.