יש משהו קסום בלקרוס.. 

לטבוע בחרא

לא מצפה לכלום, לא מתאכזבת.. 

נמאס מכולם.. 

מנתקת קשרים עם כל מי שמסביב

לא מגיבה להודעות, לטלפונים 

שקטט

אחרי כ"כ הרבה זמן שכל מערכת יחסים אצלי זה לתת את הכל, סופסוף שקטטט

אף אחד לא רוצה כלום.. 

כועסים עלי.. 

מה היא חושבת?? למה היא לא שם כשצריכים אותה?? 

מי היא? שהיא לא מגיבה.. 

אבל כבר לא מזיז לי

הפחד מהכעס של כולם גם עבר.. 

רק הילדים, מנסה עדין לתת את מה שיכולה.. 

על אף שאין לי מה, וזה אף פעם לא מספיק.. 

מותשת וגמורה..