מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילההפרעת אכילה

הפרעת אכילה

02/07/24 1:32
2 תגובות

היי אני טל ואני מתמודדת עם הפרעת אכילה לא מאובחנת אני בת 14.5 מטר 72 ומשקל 38 אני ככה כבר 3 שנים לא הצלחתי לעלות במשקל אני רק יורדת ועולה חזרה למשקל הרגיל שלי מחר יש לי תור למחלקת הפרעות אכילה בשניידר אני נורא מפחדת שיאשפזו אותי אני כבר הייתי אצל אשפוז יום ודיאטנית אבל שום דבר לא עוזר אני בעצמי לא יודעת איך הכל התחיל אני כל יום בבית ספר מביאה ג׳קט כדי שלא יראו איזה רזה אני ונמאס לי כבר נורא קשה לי לעלות במשקל, תמיד הייתי ילדה רזה אבל במהלך הקורונה זה ידרדר חשבתי שככה זה הגוף שלי וזה פשוט גנים כי מצד אבא שלי כולם גבוהים ויחסית רזים אבל בסופו של דבר הגעתי למצב שאני מסתכלת על עצמי במראה ורואה רזון ומשהו שאני לא שלמה איתו ורק רוצה להיות בריאה ושלמה עם עצמי,גם עדיין לא קיבלתי מחזור הרופא אמר שזה בגלל המשקל אני כבר עוד מעט 15 וזה לא תקין אני מפחדת שבסוף אני בכלל לא יקבל, אז מישהו היה מאושפז אצל שניידר במחלקה הזו? איך זה שם? האם זה מלחיץ?  

תודה שקראתם את הכל🩷


תגובות

דנה-צינמן-ליטרט
מומחה כמוני
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
06/07/24 17:32

הי טל, אני לא יודעת אם באמת אשפזו אותך בסופו של דבר או לא, אבל נשמע שיש הגיון באשפוז מלא אם כבר ניסו טיפולים אחרים, כולל אשפוז יום, ושום דבר לא עזר. ברור שזה דבר מלחיץ ולא פשוט, אבל בסופו של דבר המטרה היא לעזור לך להחלים מהפרעת האכילה, לשקם את המשקל ולחיות את חייך באופן מלא, ואני מכירה הרבה בנות שנעזרו בטיפולים בשניידר כדי לעשות זאת. שיהיה בהצלחה, את מוזמנת להמשיך להשתתף אותנו פה... 

לא-אני....
31/07/24 18:10


לפני הכל את אלופה שאת רואה ומבינה שצריך שינוי

הגוף שלך באמת נמצא במצב קשה מאוד 

והיכולת שלו מאוד מצומצמת 

כי הוא חייב כל טיפת אנרגיה כדי לשרוד..

כל יום יכול לקרב ויכול להרחיק אותך מהחיים האמיתיים והשמחים..


מברכת אותך שאת עושה את זה. 

ומטפלת בעצמך עכשיו!

שאת לא מוותרת לקולות של המחלה 

ומאפשרת לך להגיע לחיים של בריאות אמיתית ושמחה..


ובעזרת השם כשהגוף יחזור למשקל תקין ויאמין לך שאת נותנת לו כל מה שהוא צריך..

המחזור יבוא ו


מקנאה בך שאת אמיתית עם עצמך ובחרת באומץ רב

להתחיל את תהליך ההחלמה כבר עכשיו כשאת צעירה..


מנסיון.. ככל שעובר הזמן  זה הופך להיות הרבה הרבה יותר קשה..


מחזיקה לך אצבעות!!

שולחת חיבוק!!