שלום וברוכה הבאה לקהילה שלנו. 

המחשבות והרגשות שאת מתארת לגבי הסיגריה נורמליים לחלוטין. ההתמכרות לסיגריה היא אכן יכולה להיות מאוד חזקה ולגרום לה להרגיש שאין אפשרות לתפקד בלעדיה. גם התחושות של מצב רוח ירוד ועצבנות גדולה מאוד נורמליים ושכיחים בקרב חלק מהאנשים שמפסיקים לעשן. 

לגבי הטיפול של תומר סקר, מחיפוש מהיר באינטרנט הטיפול הוא טיפול ב"אנרגיה". כאן בפורום אנחנו ממליצים רק על טיפולים שהוכחו מבחינה מדעית ומומלצים על ידי גורמים מוסמכים כמו משרד הבריאות, קופות החולים, ארגון הבריאות העולמי ומקובלים גם במדינות אחרות בעולם. טיפול באנרגיה לא עומד בקריטריונים הללו ולכן אינו מומלץ. מצד שני יש טיפול חינם (כן, כן, חינם לחלוטין) דרך כל קופות החולים (להתקשר למוקד של הקופה) ו/או דרך המוקד הלאומי של משרד הבריאות (כוכבית 6800) - ייעוץ קוגנטיבי התנהגותי על ידי יועצי גמילה מוסמכים. את לא חייבת לקבל טיפול בכדורים כמו זייבן כדי לקבל את הייעוץ החינם. בנוסף רק מיידעת שיש גם טיפולים אחרים תרופתיים חוץ מהזייבן שאפשר לקחת ויכולים לעזור. יועץ מוסמך דרך הקופה או דרך המוקד הלאומי יכול לתת לך את כל המידע ואז תוכלי להחליט לבד מה הכי מתאים לך. בכל מקרה אפשר לקבל תמיכה וייעוץ בלי טיפול תרופתי שהוכחו מחקרית כמעלים בצורה ניכרת את הסיכוי להצליח ולהגמל מעישון. 

שלום תמס וברוכה הבאה לפורום. תיארת בדיוק ובהרבה כאב את הסבל ואת "פיצול האישיות" שאת חווה. אני מצטרפת למה שכתבה לך ד"ר יעל, זה אכן טבעי והרוב המוחלט של המעשנים חווים את הדילמה הזאת.

מעבר לעזרה המקצועית שכדאי לקבל בקופות או במוקד של משרד הבריאות, אני רוצה להאיר על משהו שאמרת: 

אני כל כך רוצה אותה בכל רגע ביום... ומצד שני מודעת לכל החסרונות שלה ועל כך שהיא פוגעת בי.

שימי לב לשורה התחתונה שאת אומרת לעצמך. אם הייתי המוח שלך, הייתי מבינה את הסיכום של הדברים כך: "הסיגריה מסוכנת מאוד ובכל זאת אני רוצה אותה כל כך בכל רגע ביום. כנראה שהיא  מ א ו ד   מ א ו ד   ח ש ו בההה!!! ואי אפשר לתפקד בלעדיה."

אני מאירה על זה בכוונה, כדי להדגיש נקודה שאנחנו חייבים להיות מודעים אליה בכלל בחיים ועל אחת כמה וכמה כשמנסים להשתחרר מתלות כלשהי: יש חשיבות מאוד מאוד גדולה לדרך שבה אנחנו מדברים לעצמנו. את חוזרת על המסר הזה לעצמך המון פעמים ביום והוא מאוד מאוד דחוף, מאוד מאוד גורף ומאוד מאוד מייאש ולא מדוייק.

אז איך מנסחים מסר חדש? מדוייק יותר? כזה שנותן תקווה? קודם כל שימי לב לעישון שלך. תתחילי להפריד את הסיגריות לכאלה שחשובות יותר וכאלה שחשובות פחות. אולי יש כאלה שלא חשובות בכלל. זאת נקודת התחלה חשובה כי היא מאפשרת לך להבין שאין בתוך הסיגריה משהו שגורם לך תמיד לחוות את אותה חוויה נפלאה. החווייה של העישון תלויה בסיטואציה שבה את מעשנת ובתלות של הגוף בניקוטין. ככל שעוברות יותר שעות בלי ניקוטין, יש יותר תסמיני גמילה והסיגריה מרגיעה את תסמיני הגמילה ומרגישה דחופה יותר (למשל זאת של הבוקר בדרך כלל הכי דחופה).

במילים אחרות את לא כל הזמן רוצה אותה. לפעמים את פשוט צריכה ניקוטין כדי להשתיק את הצורך הגופני בניקוטין... ולפעמים את פשוט רגילה אליה ולא בהכרח רוצה אותה. אפשר להשתמש בידע הזה כדי לנסח לעצמך מסר חדש, משהו כמו: אני רגילה לעשן באותן סיטואציות והגוף שלי התרגל לניקוטין. השורה התחתונה פה היא שונה. בכל אופן - רק את יכולה באמת להחליט על איזה מסר חדש את רוצה לעבוד - אבל שימי לב שזה נותן לך הרבה יותר כוח מהמסר הראשוני וזאת כבר התחלה טובה.

זאת התחלה טובה כי היא מאפשרת לך להתחיל כבר עכשיו לשים לב למסרים שלך לעצמך, עוד לפני שנקטת פעולה כלשהי. שימי לב שהכוונה היא לא לשקר לעצמך אלא לנסות לדייק ולכוון למקום שבו את רוצה להשתחרר מהתלות ולהתרגל לחיות את חייך במלואם בלי ניקוטין ובלי הרגלים שפוגעים בך ומפריעים לך ללמוד איך להתמודד עם החיים בדרכים אחרות. 

ואם יש לך סבלנות לקרוא עוד עצה קטנה של מה לא לעשות - לא מומלץ לרדת בכמות העישון ללא תרופות גמילה או תחליפי ניקוטין. זה אפשרי, אבל לא מומלץ מפני שזה יגרום לך לחכות יותר לסיגריה הבאה, ליהנות ממנה יותר ולשאוף אותה עמוק יותר. זה לא מקדם שינוי מחשבתי וזה לא עוזר לנקות את הגוף מניקוטין. 

נשמח אם תעדכני באיזו מסגרת החלטת לקבל ייעוץ ואיך את מקדמת. בהצלחה:)

היי שוב, את אומרת דברים מאוד חשובים לתהליך הגמילה. קודם כל שימי לב שהסיטואציה להיות בבית ולעשן הרבה יותר משמעותית בשבילך מלהיות בעבודה ולעשן. שנית, מהניסיון שלך למדת שלהפסיק ללא עזרה זה קשה, גם רגשית וגם פיזית, וכן - זה מאוד נורמלי. הרגלים ותלות בניקוטין מגיל 14 - זה לא משהו שאפשר למחוק בלי בעיה - זה ת ה ל י ך ... וזה נכון לרוב המעשנים. אבל החדשות הטובות הן שכבר התחלת את התהליך. כל ניסיון שעברת עד היום יעזור לך בניסיון הבא. אל תדאגי - כל הקשיים של הגמילה הם זמניים. כשתשתמשים בעזרים תרופתיים ובייעוץ מקצועי ואולי גם בסדנה עם עוד אנשים שמתמודדים עם אותו הקושי - הכל יקל עליך. כל מה שתעשי כדי להקל - יעזור לך: סדנה, ספר, חבר שנגמל, או בכלל חברים שיודעים לתמוך ולעודד, פעילויות מהנות שתתכנני לתקופה של הגמילה. יש הרבה דברים שיכולים לעזור - תשתמשי בהם. 

ואחרי שתיגמלי ותתרגלי והקושי יעבור - תזכרי שהקסם מגיע ממך. כמובן שלא להדליק זה הכי קל, אבל מי שכבר מעשן ומחליט לצאת מזה - גם אם לוקח כמה פעמים להצליח - הוא הקוסם האמיתי. כמי שליוותה הרבה נגמלים וכמעשנת לשעבר בעצמי אני יודעת - הקוסם האמיתי הוא מי שנגמל ולא אף אחד מבחוץ.