שלום,

אני בת 29 לא עובדת 3 שנים. עברתי לעיר חדשה , החרדות שלי החמירו.

אני בטיפול פסיכולוגי חצי שנה (שלא עוזר)

מוכרת על ידי ביטוח לאומי מקבלת נכות.

הבעיה עיקרית שלי היא - חרדות. 

חרדה לגור לבד,חרדה להיות אם,חרדה ללדת,חרדה להיות לבד בעולם,אני תלותית,חרדת נטישה,קשה לי להיות לבד...

ולא מצליחה להסתדר לבד ,תמיד חושבת על התסריטים הכי גרועים מאז המלחמה , הכל החריף.

מטופלת בכדורים פסיכיאטריים ללא הצלחה.

המחשבות מאוד מאוד מעסיקות אותי בגלל הגיל ... בשכונה שלי כולם הורים/תינוקות/ אני לא מקנאה שאני רואה אותם אבל אני נלחצת כי אני מבינה שאני כבר לא ילדונת...עברתי את גיל 20..אבל אני מרגישה בת 20, לא בת 29-30.

אני לא יודעת מה לעשות, המחשבות האלה עושות לי לחץ בחזה, רעידות, הקאות.

אני מדברת על הכל עם הפסיכולוג והוא לא עוזר לי.

אשמח לקבל עצות התמודדות,משהו מרגיע 🙏