​​​​​​​השלב היבש של ניוון מקולרי גילי הוא השלב הראשון במחלה שמאופיין בנקודות 'דרוזן' – משקעי חומר חוץ תאי באזור המקולה שבמרכז הרשתית. בשלב זה התהליך הניווני ברשתית הולך ומתקדם, כאשר עד לאחרונה לא היו טיפולים תרופתיים מועילים לבלימת התקדמות זו.

בהמשך, בשלב הרטוב של ניוון מקולרי גילי אמנם קיים כבר טיפול בהזרקות תוך עיניות, אולם שלב זה כבר מאופיין בצמיחת כלי דם פתולוגיים ברשתית ומבטא התקדמות של התהליך הניווני שעלול בהמשך להתקדם עד כדי עיוורון.

בקהילה הרפואית והמדעית עמלים מזה שנים לפיתוח תרופות לעיכוב הידרדרות הראייה למאובחנים עם ניוון מקולרי יבש. עד לאחרונה, הטיפול היחיד המוכח שהומלץ למטופלים בשלב זה ניתן בתוסף תזונה המכיל שילוב של ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון – שהוכיח יעילות בעיכוב התקדמות המחלה. השנה נשאו המאמצים פירות ראשונים – ולראשונה אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) טיפולים תרופתיים למאובחנים עם אטרופיה גאוגרפית – סיבוך של ניוון מקולרי יבש שמלווה בתהליך ניווני מחמיר בכמה סוגי תאים ברשתית ובעלייה בסיכון להתקדמות המחלה לכדי עיוורון.

התרופה איזרביי (Izervay) המכילה את החומר הפעיל Avacincaptad Pegol היא האחרונה שאושרה על ידי המינהל האמריקאי באוגוסט 2023. התרופה היא אחת מתוך קבוצת תרופות הניתנות בהזרקות תוך עיניות אשר מעכבות חלבונים ב"מערכת המשלים" – חלק ממערכת החיסון המולדת שמסייעת למאבק בחיידקים ונגיפים. מחקרים מצאו כי ביטוי יתר של חלבונים במערכת זו מלווה בתהליכים ניווניים ברשתית שמתקיימים בניוון מקולרי גילי, ובייחוד בסיבוך של אטרופיה גאוגרפית. איזרביי מעכבת את החלבון C5 של מערכת המשלים.

התרופה שניתנת בהזרקה תוך עינית אחת לחודש, הדגימה יעילות בהפחתת ההתקדמות של אטרופיה גאוגרפית, שהתבטאה בהפחתה של עד 35% בקצב התקדמות צמיחת הנגעים, הניווניים ברשתית במעקב שנמשך עד שנה. התרופה הדגימה האטה בהתקדמות הסיבוך כבר בחלוף שישה חודשים. חלק מהמחקרים על התרופה בוצעו גם בישראל.

תופעות הלוואי השכיחות של התרופה כוללות דימום בלחמית (13%), לחץ תוך עיני (9%) וראייה מעורפלת (8%).

לצדה, בפברואר 2023 אושרה התרופה הראשונה בקבוצה זו בשם סיפוברה (Syfovre) המכילה את החומר הפעיל פגסטקופלן (Pegcetacoplan) הפועלת לעיכוב החלבון C3 של מערכת המשלים. תרופה זו הוכיחה יעילות בהפחתת התקדמות של אטרופיה גאוגרפית והפחיתה את התקדמות צמיחת הנגעים ב-22% כשהיא ניתנת בהזרקות אחת לחודש וב-18% כשהיא ניתנת אחת לחודשיים.

תופעות הלוואי השכיחות של תרופה זו, שהופיעו בקרב מעל ל-5% מהנוטלים אותה, כוללות חוסר נוחות בעיניים, צמיחת כלי דם ברשתית, דימום בלחמית ועצמים צפים בעין ("צפונים").

שתי התרופות עדיין אינן כלולות בסל הבריאות הישראלי, ונכון לסוף 2023 עדיין אינן רשומות בישראל וזמינותן בעולם עוד נמוכה, אם כי דרך רופאי עיניים מסוימים ניתן להשיגן באמצעות טופס 29ג.

טיפולים תרופתיים נוספים לניוון מקולרי יבש שנועדו לעיכוב ההתקדמות של סיבוך מסוג אטרופיה גאוגרפית צפויים להיות מאושרים בחודשים והשנים הקרובות.  

בין אלה, תרופות נוספות שמעכבות את חלבוןC3  ובהן הנוגדן החד שבטי GM621, התרופהANX007  שמעכבת מולקולה נוספת השייכת למערכת המשלים בשם C1q, התרופה IONIS-FB-LRx שמעכבת את 'הגורם המשלים B' השייך למערכת המשלים, שמפותחת גם כנגד מצבים נוספים שמתפתחים על רקע פגיעה במערכת זו כמו דלקת פקעיות הכליה, והתרופה AVD-104 שפועלת אף היא כנגד פעילות פתולוגית של מערכת המשלים ומשפיעה גם על פעילותם של מרכיבים נוספים במערכת החיסונית מסוג מאקרופאגים.

באוקטובר 2023 העניק המינהל האמריקאי אישור להתקדמות המחקר בתרופה נוספת המסומנת עתה באותיות EA-2532 ומתפקדת כמולקולה קטנה שמפעילה באופן סלקטיבי תאים שונים ברשתית, בהם תאי גזע ותאים קדמוניים (תאי פרוגניטור), באופן שמאפשר לשמר ולהשיב תפקוד ראייתי.

בנוסף מפותחת התרופהGT005  – טיפול גנטי שמחדיר לעין גן על גבי וירוס לא מזיק, שמטרתו להוביל לייצור בעין של מרכיב של מערכת המשלים בשם 'גורם משלים I', אשר רמות נמוכות ממנו נקשרו אף הן להתפתחות והתקדמות של אטרופיה גאוגרפית. בנוסף מפותח טיפול עתידי לאטרופיה גאוגרפית באמצעות תאי גזע עובריים.