לפי מחקרים חדשים, כמחצית מהחולים האסתמטיים מדווחים על פגיעות בחוש הריח. הקשר מוסבר בעיקר בקשר של אסתמה מסוגים מסויימים למחלה אחרת – נזאל פוליפוזיס (סינוסיטיס כרונית עם פוליפים באף).

פגיעה בחוש הריח עלולה לפגוע באיכות החיים, ולהוביל בין השאר לפגיעה ביכולת לזהות רמזים מסכני חיים בסביבה, כמו ריח חריף של גז בישול או עשן המבשר על שריפה קרובה, פגיעה ביכולת לזהות מאכלים וירידה בתאבון ובמקרים קשים היא עלולה להוביל לנכות תפקודית. הפרעות בחוש הריח גם מלוות לרוב בהפרעות בחוש הטעם (דיסגיה), מאחר וכ-80% מתחושת הטעם מבוססת למעשה על מידע שמתקבל מחוש הריח.

כאמור, המחקרים החדשים שקושרים בין אסתמה לחוש הריח מצביעים בעיקר על קשרים למחלה אחרת שמאופיינת במנגנון דלקתי משותף – נזאל פוליפוזיס – מחלה שפגיעה בחוש הריח היא אחד מתסמיניה המוכרים. שתי המחלות סינוסיטיס כרונית עם פוליפים באף ואסתמה מסוגים מסוימים, ובעיקר אסתמה שמאופיינת בריבוי תאי דם לבנים מסוג אאוזנופילים בדם, חולקות מנגנון של דלקת סוג 2 שמשותף גם למחלות נוספות ובהן גם אטופיק דרמטיטיס, נזלת אלרגית ודלקת ושט אאוזנופילית. בשל המנגנון המשותף, במקרים רבים קיים מופע משותף של אסתמה עם נזאל פוליפוזיס, מה שעשוי להתבטא בין היתר בפגיעות בחוש הריח.

במחקר מדרום קוריאה, שפורסם במארס 2021 בכתב העת Journal of Asthma and Allergy, נבחן מדגם של 146 בוגרים עם אסתמה, והתברר כי קרוב למחציתם (46.6%) מתמודדים עם פגיעות בחוש הריח. מדובר בעיקר בחולים המבוגרים יותר, אלו שסבלו מאסתמה לתקופה ממושכת יותר ואלו עם מצב רפואי ירוד יותר. ניתוח מעמיק העלה כי למטופלים שסבלו במקביל מנזאל פוליפוזיס היו בעבודה זו סיכויים גבוהים פי 3.3 לסבול מפגיעה בחוש הריח בהשוואה לאחרים, והיא הייתה הגורם המשמעותי ביותר שהעלה אצל האסתמטיים את הסיכון לפגיעה ביכולת להריח.

במחקר נוסף מספרד, שפורסם בשנת 2018 בכתב העת European Respiratory Journal, זוהה במדגם של 383 אסתמטיים כי מחציתם (55.4%) דיווחו על פגיעות בחוש הריח. גם בעבודה זו התופעה אפיינה בעיקר מטופלים שסובלים במקביל מנזאל פוליפוזיס ובשיעור נמוך יותר גם מטופלים עם נזלת אלרגית – מצב רפואי נוסף שמאופיין בפעילות של דלקת סוג 2.

ההשפעות על איכות חייהם של אנשים עם פגיעה בחוש הריח עשויות להיות קשות. במחקר משבדיה שבחן 50 נבדקים עם פוליפים באף ואסתמה שסובלים מהפרעות בחוש הריח, ופורסם במאי 2011 בכתב העת Acta Oto-Laryncologica, כחמישית (19%) העידו כי בעקבות פגיעה בריח הם מתקשים לשמור על היגיינה נאותה, 15% דיווחו על ירידה בחשק לאכול, 15% פחות מרוצים מעבודתם, 13% חוו קשיים בטיפול במזון, 13% העידו על איכות חיים ירודה באופן כללי ו-6% דיווחו על הפרעות אכילה. כמו כן, מעל לשליש (38%) דיווחו כי אינם יכולים לזהות עשן או שריפה.

ניתוחי אף וסטרואידים שניתנים לאנשים עם סינוסיטיס ופוליפים באף כחלק מהפרוטוקול הטיפולי וכן סטרואידים הניתנים בהתלקחויות של אסתמה הוכיחו במחקרים מסוימים יעילות בהפחתת הפגיעה בחוש הריח, אם כי תועלת זו לרוב זמנית.

לאחרונה התברר כי גם לתרופות הביולוגיות החדשות שאושרו בשנים האחרונות לנזאל פוליפוזיס ולאסתמה עשויה להיות השפעה מיטיבה על שיפור חוש הריח. במחקר אמריקאי מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, שפורסם בפברואר 2022 בכתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology, נמצא כי התרופה הביולוגית 'דופילומאב' (דופיקסנט) שניתנת כיום לנזאל פוליפוזיס ולאסתמה בהתוויות מסוימות וכן למצבים רפואיים נוספים שמתאפיינים בדלקת סוג  2 – מסייעת לשיפור חוש הריח. במחקר שפורסם באותו חודש ובאותו כתב העת, תועד שיפור בחוש הריח גם למטופלים בתרופה 'מפוליזומאב' (נוקלה) המותווית אף היא לטיפול בשתי המחלות (אסתמה וסינוסיטיס עם פוליפים באף). במחקר נוסף, שפורסם כעבור חודש, דווח על שיפור משמעותי בחוש הריח גם בקרב המטופלים בתרופה 'אומליזומאב' (זולאייר).

דן אבן