אני לא מבין למה אנשים בכפר מתנהגים אליי באלימות. הם בעייתיים ולא מקבלים את השונה. אני עושה מבטים מאיימים כשעושים לי מבטים מאיימים, ואני משמיע קולות מפחידים באופן אובססיבי. יש לי אובססיות עצביות מילדות שנוח לי להשמיע עיצורים מסוימים במצבים מסוימים. אני בסך הכול אדם חיובי וטוב. אני משתולל כי אני פוחד מהאלימות כאן. ברור שמסוכן לדבר עם זרים אבל השאלה מתי עדיף לשקר ומתי יותר כדאי לשתוק, כששופט שואל אם גנבתי אפשר להגיד: אני לא יכול לענות, תחליט במה אתה רוצה להאמין. תעשה שיקול דעת. זה ההיגיון. אנשים טיפשים, והעולם טיפש. טוב אבל טיפש. אהבתי את עובדת ההשמה והפסיכולוג הציק לי בגלל זה והזיק קשה לשיחות שלי עם אנשים. אני מתעניין בתחביבים ואומרים שאני חוקר. רוב האנשים לא חכמים ורק חושבים על כסף ודברים כאלה. אני אדם רוחני ומעניין ואני מחפש אהבה. אין בי כל רע. אני אמן. אני שמח ואוהב את חיי ולא צריך אנשים שרבים אתי.