שלום לכולם

בשארית כוחות רושם את הפוסט הזה.

אני סובל מכאבים קשים קשים קשים שהם כאבי שיניים . נטו כאב בשן .  הכאב השתנה עם השנים ומאז כתבתי פה את הפוסט האחרון שלי לפני כמעט 10 שנים פחות או יותר . 

הפעם האחרונה והפוסט האחרון שלי כאן  היה לפני כ 10 שנים (אולי מעט פחות), ולצערי אין שינוי.

לא אפרט על כל מצבי , מטרתו של הפוסט הזה היא בעיקר לפרסם , לפנות לאנשים שאולי סובלים מדבר דומה.

כותב את הפוסט הזה תוך כדי שאני מקליד - אני בכאבי שיניים בלתי אפשריים ,וזה מתבטא באיך שהפוסט נקרא ונשמע.
כשחיי כבן 45 כבר אינם שווים מאום (עצה רפואית לא מצפה שתבוא מכאן וגם לא ישועה רפואית עם מערכת הבריאות בארץ וכנראה גם בעולם) . 
שום סיסמא לא תעזור . 

אני קורא לפעמים סיסמאות של רופאים ומותש וכואב

אני לא "לחוץ" מהכאב ,ולא "פוחד" שהוא סופני, להיפך - הלוואי והכאב היה יכול להרוג אותי מאשר לשאת בסבל הזה עד 120,  נראה שרופאים לא קולטים את זה . הרבה רופאים רואים את הרפואה בצורה בינארית, אם אתה לא מת -אתה חי . ואם אתה חי , אז זה לא נורא .  אז כן - זה נורא.  הצללת חיים לא מתבטאת תמיד באותו חולה שצריך קיבוע ברגל לאחר תאונת דרכים , יש דרכים אחרות שאפשר להציל "חיים" . 

המרמור והכעס הם רק מתוך כאב .אני כותב את הפוסט הזה תוך כדי שאני עובר טיפול שורש בפה ללא הרדמה  .

נאמר לי גם שכאב הוא "סובייקטיבי" , נכון , כאב הוא סובייקטיבי. אבל אמר כבר שייקספיר (אמיתי) "גם הפילוסוף הגדול ביותר לא היה עומד בפני כאבי שיניים". אפשר להתפסלף ולספר שיש אחוז מסויים של אנשים שיכולים גם לעבור טיפול שיניים ללא הרדמה או בהיפנוזה. אבל אם רפואת השיניים הייתה תלויה באותם אנשים ונעשית ללא הרדמה,  90 אחוז מאוכלוסיית העולם לא היו מבצעים טיפולי שיניים אם טיפול היה צריך להעשות ללא הרדמה.  ואלו הם חיי .

אני סובל מכאבי תופת בשיניים ,
 תופת ,
לא כאבים  "מציקים" ולא כאבים "סבירים "(ואת כל הסיסמאות שמעתי שכאב זה סובייקטיבי ואצל אחד זה ככה ואצל השני זה ככה. 

הכאב החל לאחר טיפול שיניים פשוט לפני 13 שנה ,  לאחר סתימה רגילה . עברתי מאז הרבה (הייתה תקופה שתרופה אחת מעט הקלה את הכאב , אחת , מתוך מלאי עצום של תרופות שניסיתי) . מאז אני חי 13 שנה עם כאבי שיניים שאי אפשר לתאר איך זה לחיות איתם... הסבל נוראי ... אבל זה לא העניין ,העניין שאני יודע שאפשר גם אחרת , הרצון הפסיכולוגי הוא לחיות , אבל הגוף כבר אומר דעיכה, העזרה הרפואית והיכולת שלי לקבל עזרה רפואית כבר כולה אומרים דעיכה טוטאלית .

לאחרונה אני עם כאב שיניים, די חדש, בשן חדשה ומורגש לי מאוד שמדובר בכאב דנטלי, אבל אין לי כוחות להילחם על זה. הלכתי לכמה רופאים , הדעות חלוקות נוטות לכיוון של "אין בעיה בשן" ,אז מה עליי לעשות מכאן . הכאב נוראי, במיקום חדש . הרי אי אפשר לשלול את זה שלאדם נורמלי גם עם החיים צצות בעיות דנטליות (לפחות ככה אני מכיר את עצמי , עד גיל 30 כל הזמן רופאים גילו אצלי עוד ועוד בעיות דנטליות . זכור לי וצרוב לי סיפור מהקבוצה הזו (וכמוהו עם השנים שמעתי סיפורים רבים רבים רבים דומים) - של אחד מרופאי הקבוצה כאן שכתב כי במרפאת הכאב שלהם היה להם בחור ששנים סבל מכאב "שיניים" מצמית ,טופל בכל האופיאטים והטיפולים ללא הטבה. נושא השיניים נשלל ע"י הרבה רופאי שינים והמקור , לכאורה לא היה מהשיניים. הבחור לא הגיב לכמעט שום טיפול בצורה טובה.  עד שבמקרה הלך לביקורת שגרתית אצל רופא שיניים נוסף (אחד מיני רבים) , זה איתר את הבעיה, כשהבעיה נמצאה בשיניים, טופלה והכאבים חלפו , חודשים (או שנים) של אופיאטים ותרופות ,שלא ממש עזרו - חלפו. 
אני הותשתי כבר, גם לצאת מהבית לעזור לעצמי, עם כאבי תופת , בחילות ,כבר לא בא בחשבון (מיון הייתי מליון פעם , מיון זה רק אם אתה באמת מת . לא אם אתה חווה כאבים של למות , זה גיהנום אחר, זה לחיות את המוות רק לחיות אותו 24/7 120 שנה) 

אני כבר שנים לא יוצא מהבית , הכאב המצמית לא מאפשר לי כבר לצאת. שיהיה ברור - רשיון לקנאביס קיבלתי עוד מלפני עשור , ביטוח לאומי לצמיתות אני מקבל  כבר שנים . לכאורה יכלתי לסגור פה את הבאסטה ולצאת לחגוג כל יום ולהנות .לא כך הדבר. אני סובל. באמת סובל . לא יכול לראות סידרה נחמדה בטלויזיה אפילו , ביום שבת נחמד שכזה או כל יום לצורך העניין , בלי לסבול תוך כדי , סתם לראות סידרה , הדבר הכי כיפי בעולם - לא מצליח . 

אז להתרוצץ בין רופאים . עם הכאב החדש , שברור לי , ואולי אני טועה שהוא כאב שקשור לשיניים, הלכתי בחודש אחד ל 4 רופאי שיניים ,כשאחד הציע שאולי נדרש טיפול שורש , (הוא היה מומחה לטיפולי שורש)  ,ולאחר מכן חזר בו ... אין לי את הכוחות והפריולגיה הזו להתרוצצות הזו תוך כדי כאב .זה לא הכסף זה לא כלום , את כל כספי לעתיד שאין לי אני שם על הדבר הזה, אבל כבר אין יכולת ואין כוחות 

עם השנים עברתי וראיתי עשרות רופאים במדינת ישראל ,ורופאים רבים שראיתי באמת שניסו, היו אנושיים ,ניסו להיות זמינים ,גם בפלטפורמות שהם לא אמורים להיות זמינים , ניסו לעזור , היו מקצועיים ,אנושיים גם בפון האנושי וגם בפן הרפואים עשו מעל ומעבר כדי לנסות ולעזור, ועם כל הקושי שלי עם הכאבים אני מעריך את זה . ועוד.. לצערי אבל זה לא עזר או הספיק . חלקם גם כאן בקבוצה ובאמת , היו רופאים שליווי ובאמת ניסו. 
והיו גם רופאים אחרים, חלקם אני רואה שמציינים אותם כאן , ואני יודע את דעתי ואת דעת חבריי עליהם (אצלם "הכל נפשי", שיבורכו וימשיכו להנות ולנהל את המחלקות שלהם בבתי החולים ולפגוע בהרבה חולים, אבל זה לא נושא הפוסט) . 

כואבות לי השיניים בחצי פנים (וכאב נוסף שונה , בצד האחר ) . ,רק" כאב שינים. ניסיתם לחיות עם "רק" כאב שיניים כל חייכם ? לא תצליחו . בודאות . עדיף מנוחת עולמים מאשר כאב שיניים רצוף תוך כדי ערות . 

הדבר הכי חשוב פה - הוא - שכשלא כואב לי ,  וזה נדיר (מה זה נדיר ? 3 ימים בלי כאב ואח"כ 4 חודשים עם כאב כל דקה , אלו הפרופוריציות) - 
 כשלא כואב לי , והחודש היו לי ככה - 3 ימים שלא כאב לי (כאב אבל מתחת לסף הנסבל) הייתי אדם אחר, עדיין עם אותן צרות בעיות , דכאונות ,אבל אדם אחר, אנחת רווחה, רווחה ,יכול לראות סרט, סידרה נחמדה בטלויזיה . והיה לי ערב אחד של כשעתיים שלוש שמשכך כאבים השפיע - והייתי אדם אחר . פשוט אחר.. כמעט אפילו .. מאושר.  (אז הנה, אמר לי אחד הרופאים , יש לך ימים טובים. לא ד"ר , חודשים ארוכים של כאב ,שבהם 3 ימים ושעתיים בלי כאב (וזהו. זהו)  -זה לא נחשב ימים טובים . באיזה עולם ? 

לפני מעל עשור הלכתי לטיפול שיניים פשוט ויצאתי עם כאבי תופת ,כאילו עוקרים את השן ללא הרדמה. הסיפור ארוך ולא אלאה פה . עברתי עשרות רופאים במדינת ישראל (את "כולם" כמעט ולמעשה) ,ואת "כל" התרופות (אף אדם לא יכול לקחת את *כל* התרופות ואף אדם לא יכול ללכת ל*כל* הרופאים, אבל אני קרוב לכך).  טגרטול ,ליריקה , אלטרולט, סימבלטה, גאבאפנטין, דפלפט, טרילפטל, ציפרלקס, פריזמה, טופמקס , בקולסל , אופיאטים , קנאביס רפואי, הזרקות עצביות ,גלי רדיו ועוד . 

באמת כואב לי . לפעמים אני מרגיש שחי בהזיה כי לא ייתכן שלאדם יכול לכאוב ככה ללא הועיל.  הייתי במלא מרפאות כאב , גם אם יקבע לי תור למחר, כבר אין בכוחי ללכת , פשוט אין .
אני על כמות גדולה של כדורים ביום ,רק היום (וכל יום כבר תקופה) אני על כמות גדולה של כדורים (נוירולוגים) , 2 סוגי אופיאטים (בוטרנס, פרקוסט מדי יום ) , מוסיף לזה 2 אופלטגין , (בשביל הצחוקים (לא , שום דבר לא מצחיק פה) , כדורי הרגעה, ארקוקסיה , ועוד כמה דברים ששכחתי, וזה ביום אחד . זה לא עוזר לכאב , הגוף שלי מורעל , ניזוק , מגוף שהיה בריא "פרט לכאב" הגוף כבר הלך ,ומילא זה היה עוזר לכאב ומרומם את נפשי ומחזיר אותי לחיים - ניחא, אבל גם זה לא . 
הכאב בלתי נסבל ובלתי יתואר

אעשה סדר , כי ידוע לי שכתבתי מבולגן.
לקוראים שאינם מכירים את הבעיה - מדובר בבעייה מוכרת , זה לא ש"לך פשוט לרופא שינים " או "לך לפה ולסת " או "בבית החולים תל השומר יש מחלקת פה ולסת טובה" . זה לא זה . הייתי בהכל . מדובר בכאב שלכאורה מוגדר כעצבי. אני בספק , והוא לא מגיב בכלל ככאב עצבי. 

ואין מה לנחם שהכאב לא הורג, זו לא הדאגה שלי . להיפך - אם היה הורג ובמקום - זו הייתה נחמה. ידוע לי שלא אמות מזה. אין שום נחמה בלחיות 24/7 עם כאב שיניים , אז בלי זה בבקשה.  וידוע לי בודאות שהכאב לא ממקור נפשי, כשהכאב פחות (וזה נדיר)  -אני אדם אחר .  כאב ברמה סבירה  = אושר . מניסיון . 
הפוך זה לא עובד , כשאני עושה משהו טוב - זה לא משפיע לי על הכאב . 

עם כל הפוסט שאולי מעט תוקפני, שוב , כי פשוט כואב , כאב שלדעתי הוא חדש וזקוק לעזרה , אשמח לכל שיח ותובנה גם של רופאים .וגם מניח את זה פה עבור אנשים שאולי באותו מצב של הכאב הספציפי הזה . 
אני לא מתחבר לאתר הספציפי הזה רבות ,אם יש מישהו שירצה , אני כבר לא זמין לדבר כבעבר, בגלל הכאבים ,אבל אני זמין יותר במייל [email protected]

תודה לכולם