בת 25, כאשר יש ברקע שנים רבות הפרעת חרדה והסתגלות, הפרעה טורדנית כפייתית ודיכאון ותת משקל.
מטופלת ב60 מ״ג סרוקסט בשילוב חצי כדור קלונקס.

אציין שחליתי בקורונה האחרונה בחודש מרץ האחרון והחלמתי תוך מספר ימים לאחר שהיו תסמינים בדרגת חומרה קלה-בינונית יחסית כמו שיעול, צינון, קור בגוף, בערך מה שיש לכולם.

לאחר שחליתי הרגשתי כי החמירו אצלי הפרעות קיימות כמו עייפות ודיכאון ואף התפתחו חדשות כמו חולשה בשרירים, קשיים בשליפה של מילים , תחושת חוסר ריכוז, בלבול, ריחוף וניתוק החלטתי ללכת להיבדק פעם ראשונה בחיים אצל נוירולוגית בכדי לשלול מחלה בתחום הזה כי בכל זאת לא הייתי רוצה להסתמך רק על חוות דעת פסיכיאטרית, זה הרגיש לי בטוח פשוט.

בבדיקות הנוירולוגיות- MRI וEEG כולן יצאו תקינות. ולאחר בדיקה במעבדת שינה אבחנו אצלי היפרסומניה ודום נשימה בשינה בדרגה מאוד קלה.
כך נכתב בסיכום:

סיכום
ביומן השינה רישום שעות השינה לאורך הלילה לא היה מאד ברור. רושם לשעות שינה מאוחרות ויקיצות לאורך הלילה. ליוותה את היומן בדף בו רשמה מידע רב על תחשותיה וקורותיה. העייפות היומית, תחושת הטשטוש. המגבלה התפקודית שחשה על רקע זה. מטופלת אצל פסיכולוגית. שם הועלתה השערה שהשינה היא" בריחה" מהמציאות שרעות לא שוללת. בלילה שלפני בדיקת השינה ישנה רק 6 שעות. בליל הבדיקה­ היה שימוש בטלפון לפני השינה. חביון הרדמות תקין. חביון REM מוארך )סביר כי על רקע שימוש בסרוקסט(. יעילות שינה סבירה 89% .אולם ישנה רק כ 5 שעות. ללא הפרעת נשימה או תנועה בשינה. בבדיקת חביוני השינה ביום, למרות מיעוט שעות שינה בליל הבדיקה ובלילה שלפניו, חביון הרדמות ממוצע בגדר הנורמה.
לא מדובר בנרקולפסיה. רושם לאטיולוגיה רגשית. אין לשלול כי חלק מהעייפות נובע בשל הטיפול התרופתי­ סרוקסט וקלונקס.

בנוסף לתרופות שאני כבר נוטלת קיבלתי מרשם לפרוביג׳יל והתחלתי ממינון של 100 מ״ג כאשר היו ימים שהרגשתי שכן עזר להתקפי העייפות אך הפסקתי עקב תלונה על החמרה בתחושת החרדה שבעיקר התבטאה בדופק מהיר ובתחושת מצב רוח שהרגיש לי מעט יותר מידי טוב מהרגיל (למרות שלדעת הפסיכיאטרית אין מדובר במאניה ושגם אני לא מאובחנת עם הפרעה כזו) והרגשתי שזה אולי עלול להתנגש עם שאר התרופות שאני נוטלת שהן למעשה ההפך ממעוררות.

תלונותיי העיקריות שלי כרגע הן דיכאון, חולשה בגוף, מן טשטוש בראייה ותחושת ניתוק (לא אפילפסיה ) אלא יותר תחושה של זומבי, דופק מהיר, קוצר נשימה ובעיקר עייפות שבמרבית המקרים בלתי נשלטת אשר גורמת לי להכנע לה (פשוט לישון) ושוב מדגישה שלא אובחנתי עם נרקולפסיה שזה יכול אולי להזכיר.

אני לא יודעת מה אני יכולה לעשות כדי לטפל במצב בעיקר של העייפות והפחד שלי מלהירדם בסיטואציות שלא מתאימות ובעיקר מהחשש שלא אצליח לקום בבוקר כשאצטרך כי העייפות כל כך חזקה שפשוט לא מצליחה להילחם בה מספיק.
כל תרופה שאקח תתנגש לי ותעשה לי תופעות לוואי לא יודעת מה לעשות.