מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
ד''ר אורן טנא
ד''ר אורן טנא
פסיכיאטר מומחה, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב מייסד ומנהל רפואי של מכון מנטליקס, מרצה מבוקש באקדמיה ובחברות מסחריות, מגיש התוכנית ד"ר נפש בערוץ דוק
ד
ד"ר עודד טלמור
פסיכיאטר מומחה למבוגרים עוסק באבחון, ייעוץ וכתיבת חוות-דעת במצבי דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, OCD ומשברי חיים/
כמונידיכאון וחרדהאפקסור/ויאפקס - דעתכם?

אפקסור/ויאפקס - דעתכם?

17/03/22 16:49
8 תגובות

הפסיכיאטר המליץ לי להחליף טיפול בסרוקסט בויאפקס 75 מג ולהעלות ל150 אחרי 3 שבועות, מכל מה שאני קורא ברשת זה כדור "לכל החיים", שקשה מאוד להגמל ממנו ותופעות הלוואי שלו נוראיות.. לא יודע כבר מה לעשות.. בא לי פשוט לזרוק את כל הכדורים האלה לפח..נמאס לי.


תגובות

bulba1000
18/03/22 13:52

קצת חרדה ודכאון זה נורמלי, אבל הרבה חרדה ודיכאון זה לא...

אנדי100
18/03/22 20:12

לא יודעת למה כוונתך "לכל החיים".אני נוטלת וויאפקס והחלפתי אותו כמה פעמים בנסיון לחפש תרופה אחרת ואחר-כך חזרתי לוויאפקס שוב. גם התופעות-לוואי לא בטוח שתרגיש בהן.

אנדי100
18/03/22 20:13

להיגמל לגמריי מוויאפקס בלי תרופה חילופית אני לא מכירה

bulba1000
18/03/22 20:14

לא היו לך תופעות לוואי כשהפסקת אותו? 

אנדי100
20/03/22 9:25

לא היו לי תופעות לוואי

מופידורה
19/03/22 13:05

לזרוק לא!! אבל לאט לאט להיגמל - למה לא?...

bulba1000
19/03/22 13:07

עוד לא התחלתי.. המינון המינימלי הוא 75 מג אבל איך אפשר להגמל מכדור אחד שאי אפשר לחצות? 

מופידורה
20/03/22 1:39

א. תתייעץ עם פסיכיאטר טוב. לי עזר בתחילת הגמילה פסיכיאטר.

ב. הרי אתה לוקח כל יום, נכון? אז תוריד לדוגמא יום בשבוע אחת לחודשיים או שלושה. זה יהיה גמיהל איטיטת מאוד אבל הדרגתית ובטוחה

ג. תעטוף את עצמך ותפתח במקביל דרכי התמודדות אחרות (אני מתרגלת צ'י קונג, הולכת לטיפולי דיאצו, יוגה, עכשיו קורס מדיטציה.. צריך לעבוד כדי להיגמל , וגם כדי לחיות אחרי זה בלי)