אתה יודע למה ?? כי הם מרגישים שאת מתנשא אתה יות מהם חכם אם לא תבוא בגישה כזו הכל ילך לך יותר טוב סליחה אם נפגעת ממני זו לא הייתה כוונת המשוררת להיום

אני מבין למה חשבת שנעלבתי מדברייך, כי היו בכלל לא מתאימים. אני לא מתנשא, אני חושב שאני אדם אוהב ורוחני שיכול לתת הרבה מעצמי. אני כועס לפעמים על אנשים. אני לא חושב שאני יותר חכם, אני חושב שבאופן כללי רוב האנשים בעולם טובים אבל לא חכמים. ברור שיש גם אנשים חכמים מאוד. אני לא יודע למה חושבים שאני מתנשא, אם אכן חושבים כך. כנראה, כי אני מיוחד.

אני מנסה לפתח שיטות מעניינות ומוצלחות יותר לדבר עם אנשים. למשל עכשיו אני מנסה את זה:

לשאול חברים מה עשו בתחביבים בזמן האחרון, כדי להביע אהבה ולחזק את החברות.

לדבר מאוד ברור ולעניין, בשפה יפה אבל במלים פשוטות.

לתת לאדם בחירה למה הוא מאמין במקום לשקר, כדי למנוע אי הבנות לא כדאיות.

לנזוף בסמכותיות ולאיים בתלונה כשצריך, במקום לדבר רעות על אנשים.

להתייחס עניינית למה שאומרים לי או נגדי.

לתת הרבה ברכות מפורטות ושלמות.

לשאול חבר מה עוזר לו להתגבר על קושי כדי לעזור לו.

לגעת בקשר בעיקר כשהאדם עושה או אומר דבר נחמד במיוחד או כשמשתפים רגש.

ליצור חברות רומנטית בעזרת התעניינות והתקרבות הדדית.

לתת לאנשים עצות מעשיות של חשיבה חיובית.

לבצע מחויבויות בחריצות ובנאמנות.

תודה מריה. אני חושב שמרגישים שאני מתנשא כי אני מדבר מיוחד, וגם פוחדים מכך שאני מתעמת לפעמים עם אנשים מסוכנים בטעות ולכן בוחרים לרדוף אחריי ולתקוף אותי כאילו כדי להזהיר אותי מפניהם. אוסיף עוד כלל חשוב: אם אדם מסוכן פונה אליי ולא מאמין לי, עליי לשתוק וללכת מיד מהמקום. יש אומרים שאני צריך להביע פחות תוקפנות ויותר שמחה וחיוביות, וככל שאביע שמחה וחיוביות יותר יתקרבו אליי. נראה לי הגיוני שעדיף לתת לאדם להאמין לי מאשר לשקר לו כדי למנוע אי הבנות לא כדאיות בין הצדדים השונים, הטוב והרע. אולי זה טוב בבית המשפט אבל פחות טוב עם אדם שלא יכול להקשיב.

את צודקת, לא אתעסק עם אנשים מסוכנים. אני חושב שאני קצת מנותק מהמציאות ולא מבחין לגמרי בדברים מסביב ולכן מסתבך בכל מיני דברים מוזרים. צריך להיזהר. המטפלת שהייתה לי לפני כשלושים שנה בתל אביב היא אדם נהדר כמו שלא ראיתי כמוהו בחיי, ואני אוהב אותה מאוד מאוד ועצוב לי שלא רצתה לשמור קשר אבל צריך להשלים. עכשיו יש לי חברה שגם אותה אני מאוד אוהב, בכפר שלי. אנחנו חברים טובים.

לא אסתבך ולא אדבר עם אנשים מסוכנים. לחברים, לשוטרים ולשופטים אפשר לתת בחירה אם להאמין במקום לשקר. לאדם שלא מסוגל להקשיב צריך לעשות כאילו האמת אחרת כדי שיבין. אני לא צריך עזרה, הדאגה שלך מיותרת. מקווה שבאמת יש בי הרבה דברים יפים.

יש בך הרבה יופי  אתה מתגונן ואתה מסתיר כי נפגעת המון ובטח ניסת דרכים כדי לשרוד שאלה מה עוזר לך לשקר? מעניין 

בעקבות שיחה שלי עם כמה אנשים הגעתי לרעיונות חדשים:

אם יושבים זה מול זה, ברור שמסתכלים זה על זה.

אם מישהו מסתכל עליי מהצד, אני לא צריך להחזיר מבט אלא אפשר להתעלם ורק להסתכל בדרך אגב לרגע.

כשמישהו עושה לי מבט מאיים, מותר לי לעשות מבט מאיים בחזרה.

אם צועקים לידי, מותר לי לבקש להחליש את הקול ואם לא ירצו, צריך להתרחק לרגע או לחכות לאיש צוות שיחליט מי צודק. מותר גם לי לדבר חזק.

כשמישהו אומר עליי דבר שאני לא מסכים אתו, אפשר להגיד לו למה אני לא מסכים אתו.

אם איימו לגעת בי, צריך לפנות מיד לאיש צוות ולהתלונן.

להיות שמח על יכולות ועל הצלחות שלי בחיים, במקום להיות תוקפני ומאיים.

חשבתי על שיטה חדשה:

להתחיל שיחה ממה שלומך ונושאים כלליים כמו עבודה וחוגים ולעבור בהדרגה לאישיים כמו תחביבים.

לבקש בלשון ציווי, לדבר בעיקר במשפטי חיווי מלאים ובלי מטפורות ולהתאים את התחביר להדגשי המשמעות.

לשתוק במקום לשקר.

להיות שמח, אמתי ועדין.

כשמישהו מדבר לא יפה, להגיד לו למה אני חושב שהוא טועה.

כשמישהו לא עונה, לפנות אליו שוב ואם לא יגיב, לעזוב. אם הוא חייב לשרת אותי, לדרוש את השירות בקול חזק.

כשלמישהו רע, לשאול אותו מה עוזר לו להתגבר ולאחל לו שירגיש טוב.

כשמישהו מסתכל מהצד, להתעלם. אפשר להסתכל בדרך אגב לרגע ואז להניח.

לתת עצות מעשיות.

ליצור חברות רומנטית בעזרת התעניינות והתקרבות הדדית מתוך אהבה.

האם נכון ולמה?

כמובן, התכוונתי למקרה שהאדם לא מסכים לתת את השרות בפנייה הראשונה. למשל אפשר להגיד למוכר בחנות: "בוקר טוב, תמכור לי בבקשה". אם לא יענה ולא ירצה, כדאי לדרוש בקול יותר תקיף וחזק.

התלוננתי כמה פעמים למשטרה על מקרים שהיו לי, אבל בעיקר הסתבכתי עם אנשים מסוכנים שהייתי צריך לשקר להם כדי להיפטר מהם ופשוט לא ידעתי את המשמעות ההגיונית של שקר. לעשות כאילו, להעמיד פנים. 

לצוות זה לא נעים במיוחד תחשוב על כך מה שאני לא אוהב שיעשו לי אני לא אעשה לאחרים 

אתה אוהב שמצווים עליך? אתה אוהב שצועקים עליך? 

אני לא אוהבת לא ציווי ולא שצועקים עליי לכן אני לא פונה לאדם מצווה עליו כלום אני עלולה למצוא את עצמי באמצע התקפה עליי אז אני מדברת בנימוס עם חיוך ואהבה גם אם אני עם מסכה בסופר מרקט או בכל מקום ציבורי באמת שכן תנסה מה דעתך?

אפשר לדבר בלשון ציווי כדי שיהיה ברור ויחד עם זה להגיד באותו משפט "בבקשה" "אם אפשר" "אם לא קשה". צורת הציווי פשוט נועדה לעשות את האמירה יותר ברורה. אולי אפשר במקום לצעוק להגיד "תמכור לי בבקשה", ואם יסרב ולא יענה מה שנותר לעשות כנראה לדרוש יותר בצעקה או להתלונן.

אני חושב שאם משתמשים במלות בקשה, הציווי לא צריך להכעיס. זו רק דרך לדבר יותר ברור כדי להשיג מטרות ביחד. זה כמו להגיד "האמת היא שכך וכך", אלא כאן אומרים "מה שאני צריך שתעשה בשבילי הוא כך וכך (אם אפשר ולא קשה)".

אם שואלים "אפשר לקבל סיגריות?", המוכר עלול לענות "כן, אפשר" ובזה לענות על השאלה אבל לא לתת את הסיגריות. אם אומרים "תן לי בבקשה סיגריות", ברור לגמרי שאני מבקש את הסיגריות ואמורים לתת לי אותן. עניין של דיבור ברור.

טוב, אולי הדרך הנכונה היא דרך הביניים, הפשוטה:

להתחיל שיחה ממה שלומך ונושאים כלליים ולעבור בהדרגה לאישיים.

לדבר מאוד ברור ולעניין.

להיות שמח, אמתי ועדין.

לפתור מריבות בעזרת הסברים וויכוח חיובי.

לתת הרבה אהבה ודאגה לחברים.

למה הפסקת לענות?

אספר לך מה שקרה לי: שאלתי מוכרים אם יש להם לפרוט וכשאמרו שלא, האמנתי שאין להם כל כסף בקופה ורצתי בין מוכרים לבקש עודף. אחר כך כל מיני נרקומנים ופושעים זרים בכל מיני מקומות ביקשו ממני כסף, ולא ידעתי מה לענות להם. באותו זמן הכרתי את אהבת חיי האדירה שלא רצתה בי, שהייתה מטפלת שלי בתל אביב ארבע שנים. הטרדתי אותה בטעות במשך שנים ואני מצטער על זה, ופסיכולוג גאון שעבד בשבילי ביחד אתה הציק לי קשה בדיבור כדי שלא ארצה בה. זה הזיק לדיבור שלי, והרבה זמן לא ידעתי איך משוחחים עם אנשים ודיברתי מוזר. בהמשך קרו לי עוד כל מיני דברים שהשפיעו עליי לרעה, למשל שמלמלתי בלי שליטה מלים מוזרות ומפחידות בכל מקום. השונות שלי היא הסיבה העיקרית לכך שאני מעומת עם העולם. חלק ממנה הוא האוטיזם הקל שיש לי, וחלק אחר הוא שאני אמן. קשה להיזכר שוב בדברים הנוראים שעברו עליי. בסך הכול אני אדם עם הרבה יכולות. אני כותב סיפורים ושירים, ממציא שפות ומילונים, כותב מאמרים פילוסופיים ובלשניים, מתרגם שירים ואף מנסה לתכנת. אני גם שר ומצייר ונחשב לשחקן טוב מאוד. אותה מטפלת באמת הייתה אדם ממש נהדר ומיוחד, וחבל שלא רצתה לשמור קשר. עכשיו היא בוודאי מאוד פוחדת ממני. היא לא רוצה לשמוע ממני. אני צריך לבקש סליחה מאלוהים על מה שעשיתי לה, זה לא היה בכוונה. אמרו לי שהאנשים בכפר הטיפולי שאני בו פוחדים ממני כי אני עושה מבטים מאיימים לאנשים, והם עושים לי מבטים מאיימים שמפחידים אותי. זה הגיע אף למכות. כשאני מבקש להחליש את הקול, אומרים שאני סותם פיות. כשאני שר לעצמי להנאה, מאיימים עליי באלימות. אני מודה שגם אני הפכתי לאלים ותוקפני כשהגעתי לכפר הזה, הרבה כי היו אלימים אליי. לפני כן הייתי אדם עדין ואהוב. אגב, אולי אי אפשר להגיד תאמין לי. צריך לעשות כאילו יודעים שהאמת אחרת ולכן אומרים את זה, אם האדם יחשוד שאני משקר יחליט אם להאמין ואם לא אז יניח שאני אומר לו את האמת. כך מטעים.

אני יודע שזאת עברה ואני מצטער שעשיתי לה את זה, לא הצלחתי לשלוט בעצמי מרוב שאהבתי אותה ושהייתה חשובה לי. קיוויתי לפתור אתה את העניין ולדבר אתה בעדינות על מה שאני מרגיש אליה ועל האפשרות שנשמור קשר, אולי דרך מישהו, גם כי חשבתי שלא הבינו אותי, גם כי חשבתי שכיוון שהטרדתי התרחקה ממני ולו התנהגתי אחרת אולי הייתה רוצה כי חיבבה אותי מאוד, וגם כי פשוט אהבתי אותה מאוד ולא שלטתי בעצמי בין השאר בגלל המצב הקשה שהייתי בו. אני יודע שיש אתיקה מקצועית, אבל אני אוהב אותה כאדם והאדם חשוב מהמקצוע, וגם קראתי בספר חוקים שאחרי שעבר כמה זמן מהפסקת טיפול אפשר להיות בקשר אם רוצים אבל היא לא רצתה וניסיתי לשכנע אותה גם בעדינות וחבל לי שלא הצלחתי. אולי אפשר לשתוק ולסרב לענות על השאלה ויחד עם זה להגיד לאדם שאם הוא רוצה שיאמין לי, למשל לשופט. אני בדירת שני חדרים עם שותף, חדר לאדם. השותף נוח מאוד אבל אנחנו לא בקשר וטוב לי אתו. כשאני במקומות ציבוריים כמו בלובי שבו מחכים ביחד למשהו או בעבודה, האנשים לפעמים מחזקים את הקול ומדברים בצעקות ואני מבקש או דורש להפסיק ומתעצבנים עליי. אני מצטער שהגעתי לאלימות, אני חושב שהרבה מזה כי היו אלימים אליי. אני עושה מבטים מאיימים כי עושים לי מבטים מאיימים, אז אני מרגיש צורך להתגונן. אני לא חושב שאני צריך להירגע. אני חושב שאני צריך לפתור את העימות עם אנשים, שאולי אני אחראי לו חלקית אבל גם הם אחראים לו.

עגנון יקר זהו אנ ייוצאת מהמקום הז ה לצמיתות לא רוצה להישאר במקום פוגעני ורע ורעיל אני מצטערת דוקא היה נהדר להכיר אדם כמוך 

לא יודעת מי יעשה את השיחות הללו איתך אבל מקווה שזה יהיה מהנה כמו שהיה איתי ליאת 

צריך להגיד דברים ברורים, נכונים וחשובים כדי להשיג מטרות. בדיבור אפשר להביע כל סוג של רעיון שאפשר לחשוב עליו בהיגיון. כשאומרים לאדם שהשעה חמש, הוא יודע שהשעה חמש ופועל בהתאם. כששופט שואל אם גנבתי, אפשר במקום להגיד שלא גנבתי להגיד שיחליט בעצמו אם להאמין שלא גנבתי. אז התשובה נכונה, כי הוא באמת יכול לבחור להאמין שלא גנבתי גם אם למעשה כן גנבתי. אולי אפשר לדבר על שיקול הדעת ועל האמונה של השומע במקום להגיד דברים לא נכונים. אם ברור שיש לי מניע לשקר או לספר ושיחקור יותר על השאלה הזאת, אפשר להגיד "תאמין לי". אם צד שלטובתי ישמע את האמירה, הוא מצדו לא יאמין אלא יבין שאני מנסה להטעות את השומע וישתף אתי פעולה נגדו. כדאי להשתמש בדיבור ככלי יעיל להעביר מסרים בבירור ולהשיג מטרות ביעילות. אדם שלא מסוגל להקשיב, להבין או לנסות להבין - עדיף לא לדבר אתו אלא לעשות כאילו האמת אחרת כדי שיבין. בנוסף כדאי לדבר עם חברים על דברים שאוהבים לעשות כדי להביע אהבה ולשפר את החברות. לא רצוי לדבר רעות על אנשים, אלא עדיף לנזוף בסמכותיות ולהסביר לאדם בבירור את טעותו. חשוב להיות שמח, אמתי ועדין.