מנהלי קהילה
קושי בבליעה כתסמין חרדה
רציתי לשתף תסמין מוזר שעובר עליי לאחרונה כדי לבדוק אם מדובר במשהו ידוע כי לא הצלחתי ממש למצוא על זה מידע באינטרנט.
הייתי לוקח פריזמה במשך 5 שנים אבל הפסקתי כי הכדור עשה לי לא טוב בוושט וגם די הפסיק לעבוד אחרי תקופה כזאת ארוכה.
מאז שהפסקתי לקחת את הכדור אני מרגיש שהתסמינים הפיזיים בגוף שלי של החרדה יותר חזקים (שזה בכללי משהו שנוכח אצלי באופן חזק - יותר תסמינים פיזיים של חרדה ופחות חרדה מחשבתית) ושמתי לב למשהו שהתחיל ולא זכור לי שהיה לפני שהתחלתי לקחת פריזמה וזה קושי בבליעה.
מדובר לחלוטין בתסמין שהוא פסיכולוגי אבל זה מקשה עליי ברמה הפיזית כשאני אוכל, שותה אבל בעיקר לוקח כדורים.
נתחיל מזה שאני לא מסוגל יותר לבלוע כדורים. זה כאילו בגלל שהחרדה לא מטופלת באופן יום יומי על ידי הפריזמה אז הרפלקסים של מערכת השרירים בבליעה משתלטים על הכל ואני לא שולט בהם יותר. בזמן הטיפול בפריזמה הייתי לוקח כל יום פריזמה פורטה (הכדור הגדול) בלי בעיה עם מעט מים והיום אפילו חצי קלונקס אני לא מצליח בשלמותו. זה מוזר כי זו לא בעיה שזכורה לי שהיתה לפני שהתחלתי לקחת פריזמה וזה מקשה עליי עכשיו, כי הפסיכיאטר נתן לי להתחיל לנסות ויאפקס לטיפול בתסמינים הפיזיים של החרדה אבל אני לא מצליח לבלוע אפילו רבע מהכדור, וניסיתי את כל הטריקים לעבוד על המערכת אבל זה כאילו אין לי יותר שליטה במערכת הבליעה.
זה לא קיים כשאני אוכל, זה קיים כשאני מנסה לשתות אבל אז אני יכול לחלק את המים בפה לקבוצות ולבלוע בתהליכים. בימים שאני יותר בחרדה אני כאילו שוכח איך בולעים רוק ואז כמעט נחנק ממנו עד הרגע האחרון כשאין ברירה ואז השרירים נאלצים לעבוד כדי לבלוע.
בקיצור, מצב מוזר ומתסכל, ורציתי לדעת אם זו תופעה הגיונית של חרדה, כי אין לי פוביה מבליעה או מחניקה כמו שאני רואה שיש להמון באינטרנט, אלא פשוט הגוף שלי לא משתף פעולה כשאני מנסה לבלוע רגיל.
מישהו חווה משהו דומה?
תגובות
שוקי 11
קלונקס אין צורך דוקא לבלוע , אפשר ללעוס אותו .
שלומצי
מצער ממש לשמוע😒
אבל לא מכירה את התופעה
אורית זאבי יוגב
בן יקר, אתה מתאר קושי בבליעה שהוחמר לאחר הפסקת הפריזמה. הקושי לבלוע כפי שאתה עצמך מציין הוא תסמין של החרדה שהתלבש על נושא הבליעה. בינתיים הוושט שלך למדה להתכווץ בכדי לא לאפשר לטיפול התרופתי לעבור. כמה הצעות:
1. בדוק עם הרופא המטפל בנוגע לנוגדי חרדה שניתן להמיסם ולשים במעט מיץ.
2. כדאי ללכת לטיפול ולמטפל שמיומן בגישות כמו היפנוזה ואי אמ די אר שיעבדו איתך על נושא זה.
3. נסה לבדוק בשלב הראשון אם אתה יכול להמיס ולבלוע משהו נוגד חרדה ואז את הטיפול התרופתי שלך - כמובן עד לזמן שיש השפעה של הכדור.
4. עד שאתה מתחיל טיפול נסה לעבוד עם הרפיות גוף - יש כאלו הרבה באינטרנט.
אני סבורה שאחרי שתחווה הצלחה בבליעה מספר פעמים הגוף שלך יהיה מוכן להניח לנושא זה. מה דעתך?
בן19
היי אורית, קודם כל תודה על התגובה...
נראה לי שזה קצת מצחיק ללכת לטיפול כדי לטפל בבעיה שנגרמת מהבעיה הראשונה, אבל אני מקווה שכשאני אמצא את הכדור היומיומי המתאים לטיפול בחרדה (כלומר, כשהוא יתחיל להשפיע...) השרירים שלי יהיו משוחררים יותר ויהיה לי קל יותר לבלוע ולשחרר הכל, כי שוב, הייתי לוקח כמה שנים כל יום בלי בעיה את הפריזמה פורטה.
כתבתי פה כי רציתי לשמוע אם מישהו נוסף חווה את התסמין חרדה הספציפי הזה כי לא נתקלתי בזה ממש אף פעם.
תודה בכל מקרה על העצות, אני אנסה לקחת קלונקס ואז אולי השרירים שלי יורפו כדי לקחת את הכדור. תודה....
רחל. ג
היי בן קראתי את מה שאתה עובר ורציתי לדעת אם הצלחת למצוא פיתרון? אני מתמודדת עם משהו דומה לזה ממש ואני באמת לא יודעת מה לעשות
שוקי 11
אני חוזר ואומר באופן בדוק .
פסיכייאטרים גדולים אמרו לי שאפשר ללעוס קלונקס .
אין צורך לבלוע ולא להמיס .
אורית זאבי יוגב
בן יקר, חרדה וקושי בבליעה - שניהם הוכים יחדיו ומדובר בצימוד מוכר. מחקרים מראים קשר ברור ביםן חרדה לתסיחמינים גופניים שונים כולל קושי בבליעה. הפרעת חרדה ובמיוחד כשמדובר בחרדה כוללת גורמת למתח מוגבר באזורים שונים בגוף כולל בשרירי הצוואר והגרון מה שעלול להקשות בבליעה. קושי בבליעה נקרא בשפה המקצועית "דיספאגיה" - מצב בו האדם חווה קושי בבליעה ללא סיבה פיזיולוגית ומצב זה קשור לעיתים קרובות למצבים נפשיים ובעיקר לדיכאון וחרדה. הדברים הם עוד יותר ברורים וקשורים מאחר והקשיים בבליעה עךו לאחר הפסקת הטיפול התרופתי. אז כמה המלצות:1. נראה שכרגע החרדה חזרה וחשוב לטפל בה. 2. כדאי לשקול לפנות לאיש מקוצוע האמון על טיפול בסי בי טי או אי אמ די אר כדי לאמץ אסטרטגיות טובות לניהול החרדה לרבות הקושי בבליעת כדורים. 3. כדאי לפנות לפסיכיאטר - חלק גדול מהטיפולים נוגדי דיכאון וחרדה ניתנים להמסה ו/או להחלפה לצורה נוזלית.4. במידה והפריזמה עשתה בעיות בוושט - ניתן בהחלט לשקול טיפול תרופתי שונה. מה דעתך?