מנהלי קהילה
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים.
אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית.
בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר.
בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי.
כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/
אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה.
לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים.
בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב.
דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילהמשפטי חיזוק
משפטי חיזוק
01/01/22 19:45
1 תגובות
השבת הייתה לי כל כך קשה , אני כועסת על עצמי על זה שאמרתי להורים שלי שלא אכפת לי שהם יזמינו את אחי ואישתו למרות שידעתי שזה יפריע לי .
קיבלתי משפטים לא נעימים בארוחת שבת .
ובינתיים הם עדיין פה .
אני צריכה לאכול עכשיו ,לקח לי המון זמן ללכת להכין לי את מה שאני צריכה וזה נמצא לידי אבל פשוט לא מוצאת את המשפטים שיחזקו אותי ויעזרו לעשות את הצעד של לאכול ...
היה כל כך הרבה דיבורים על משקל ודיאטות בשבת שאני מרגישה שאני לא מסוגלת לאכול כלום
אני צריכה משפטים מחזקים
לרצות או לא להיות
איזה באסה שזה היה הדיבור..,:(
גם אצלנו בשולחן זה תמיד עולה עם גיסות שלי, בקטע קיצוני, כי הן קיצוניות וזה קשה כשאני שמה את עצמי לידן ואני מרגישה כל כך לא בסדר עם עצמי וחלשה ונכנעת...
לא יודעת כמה אני יכולה לחזק, רק... שימי את עצמך בפרונט לפני שאת שמה אחרים. את זקוקה לזה כרגע. תאכלי בלי קשר אליהם ובלי השוואה אליהם, וכמה שזה קשה, תעשי כאילו הם לא שם. ומותר גם לעקוץ בחזרה אם הם מעירים לך על האוכל שלך אם זה מה שיגרום להם להפסיק להסתכל לך בצלחת...
תאמרי לעצמך שלא אכפת לך, העולם ייחרב ואת עכשיו אוכלת כי את רוצה וצריכה, ודווקא את מה שהכנת כי ככה. ואת לא צריכה הסברים לאף אחד אחר.❤️