בבקשה התייחסות לחרדות שעולות מפה: אני מרגישה שאני משתגעת. זה קשה, כל כך קשה... רק אוכל בראש שלי וזה לא עוזב, לא מניח, לא נותן לי רוגע ושלוות נפש. כל הזמן בפעולות מנע שלא יהיה בולמוס שיהרוס לי את החיים .הייתי שמנה מאוד מאוד כל חיי וכנראה שזו הייתה הפרעת אכילה בולמוסית עם אכילה ריגשית ולא ידעתי מזה, פשוט לא הייתה לי מודעות. עשיתי דיאטת כסאח שמהר מאוד התגלגלה לכל כלל הפרעות האכילה חוץ מצומות והקאות, פשוט עשיתי הכל כדי לכסח כל גרם שומן בגוף עד כדי איבוד הווסת ותת משקל תוך פחות משנתיים. הלכתי לדיאטן בתחום הפרעות האכילה וסיכמנו על תפריט התחלתי שהוא רק המנעות ממוצרי דיאט... אני גם בטיפול פסיכולוגי, שיתפתי את כל הסביבה שלי ושפכתי בפניהם הכל.. זה גומר אותי, ההמנעות מהבינג׳ים, החרדה מלהיות שוב רעבה... עליתי במשקל ואני רועדת מפחד לאבד את הכל בשביל לופ אכילה שיגמור אותי סופית עם החרדות וההתקפי בכי אחר כך.. אני לא אעמוד בזה.. בא לי לברוח מהבית, מפחדת שאפקשש באמצע הלילה ואכנע לאוכל שוב והפעם אין משלשלים שיעזרו או ספורט או ספירה מסיבית כי הגוף שלי לא יכול יותר...לא יכולה להתרכז בכלום, אני מרגישה שאיבדתי את זה ומפחדת כל כך שדפקתי את הגוף שלי חזק ואני רק אשמין מעכשיו ואגיע שוב להיות שמנה ואומללה כפי שהייתי... זה קשה... אני מרגישה שהשגתי מכרה זהב ואני לא נהנית ממנו, כל החיים חלמתי להיות רזה מאוד ועכשיו אני מפחדת שזה ילך ממני, אני לא נהנית יותר מכלום, רק נמנעת ומרגישה בעונש שלא נגמר... מבקשת לדעת אם זה נגמר מתישהו ואם מישהי עברה משהו דומה ולא השמינה כל כך הרבה בתקופה שניסתה להחזיר את המחזור או להחלים, זה גומר אותי העיסוק הזה באכילה ובמשקל.. אם מישהי חוותה משהו דומה, בבקשה תני עצות איך לעבור את זה בשלום, כי בסהכ אני בחורה שמתפקדת באופן נורמטיבי עד שהחרדות משתלטות ולאחרונה זה קורה לי המון, כל רגע ורגע בחודשים האחרונים...