מנהלי קהילה
דיאטנית
הפסיכולוגית שלי ממש סוג של מכריחה אותי ללכת לדיאטנית. היא לא מפסיקה לחפור לי על זה, ולא נותנת לי לדבר על שום דבר אחר. לא הסכמתי לשמוע על זה בתחילה, אבל הופחדתי כל כך שניסתי לבדוק עכשיו,
בכל אופן, אני לא יכולה ללכת פרטי, כמו שהפסיכולוגית שלי היא באופן פרטי, כיון שאני לא רוצה שמי שמשלם לי על הטיפול ידע על הכאילו הפרעת אכילה שיש לי. (אני עדיין לא מאמינה שזה נכנס לקטגוריה הזו) למרות שהמטפלת בעצמה ממש רוצה שאערב בזה עוד אנשים. אבל אין מצב.
גם דרך קופ"ח אני לא ממש רוצה כי לא באלי שזה יהיה בתיק הרפואי שלי, וגם לא רוצה שרופאת המשפחה שלי תראה.
יש פתרון בשבילי? או שאני צריכה להתפשר על משהו?
ומפוסטים כאן לא הבנתי, חייבים ללכת לדיאטנית מומחית בהפרעת אכילה? אי אפשר דיאטנית קלינית "רגילה"?
חייבים להגיד שהופנתי ע"י הפסיכולוגית כי היא טוענת שיש לי הפרעות אכילה? או שפשוט אפשר לומר שהגעתי לגבול ואני רוצה לשמור על המשקל שלי?, כי מה הקשר שזה מה שאני רוצה? כלומר היא בטח תשאל איך הגעתי לזה, לפי היסטורית השקילות שיש לי בקופה. ואז זה מסתבך. בקיצור.
וגם, הולכים אליה פעם/ פעמיים בשבוע??
ואיך זה בכלל הולך?
ולמה בכלל אני צריכה לחשוב על זה?
בטוח שלא שתלו לי בראש שיש לי הפרעה וכך באמת נוצרה ההפרעה? אולי המשהו המחשיד היה סתם משהו שגרתי וטבעי אבל שרק בגלל הלחשוב שזה הפרעה יצר אותה?
ואיך בכלל הגעתי למקום הזה?
אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי.
ד״ר מיכל בן מאיר
הי יקרה, נשמע שאת מאד מבולבלת לגבי מצבך וכיצד לפעול על מנת שתוכלי לשמור על עצמך ולקבל את התמיכה המתאימה. נשמע שהפסיכולוגית שלך מאמינה שיש לך הפרעת אכילה כנראה לפי הניסיון שלה ושאת לא סומכת עליה ווניסיונה. היא כנראה מציעה ללכת לדיאטנית מכיוון שישנם סימפטומים איתם את מתמודדת שמתאימים למצב של הפרעת אכילה. אני מבינה מדברייך שהפסיכולוגית לא מתמחה בנושא? זה לא ברור. בכל מקרה, הטיפול בהפרעת אכילה הוא משולב- ריגשי ותזונתי. אכן ישנה בעיתיות סביב העובדה שאת לא רוצה שידעו. אם את מעל גיל 18 את יכולה לפנות לתזונאית באופן פרטי- אכן עדיף כמובן שזו תהיה אשת מקצוע עם ניסיון בתחום של הפרעות אכילה. (יש באתר של העמותרה למניעה, חקר וטיפול בהפרעות אכילה רשימה של מרכזי טיפול ומטפלות בתחום לפי אזורים). נשמע שהדבר העיקרי כרגע לעשות הוא לחזור לפסיכולוגית ולנסות להבין ממנה מדוע היא נחרצת בהמלצתה. יש לזה כנראה סיבה טובה. חשוב שתרגישי שאתיכולה לסמוך עליה. מקוה שתשובתי עוזרת לעשות קצת סדר. בהצלחה 🙏🏽
Coffee
אני מאמינה לה שיש בעיה.
אני בעצמי פתחתי את הנושא כי חשבתי שמה שקורה לי זה לא סתם אולי, אבל מאז שפתחתי את זה פתאום זה נכנס הרבה יותר חזק.
כלומר, תמיד הייתי מודאגת ממשקל וכו, ולאחרונה (כמה חודשים) התחלתי להיות מוטרדת מאוד ולהשקל הרבה וגם קצת לצמצם, והצבתי לעצמי יעד להגיע לגבול התחתון של הBMI. ובשלב הזה סיפרתי למטפלת. בעקבות פוסטים כאן, שחשבתי שאולי משהו לא טוב קורה לי. ודווקא בשבועות האחרונים אני מרגישה הרבה יותר החרפה, אני מצמצמת הרבההה יותר, ניסתי כמה פעמים להקיא וגם הגעתי ליעד ואני פוחדת שלא אוכל לעצור, ואני יוצאת לכושר הרבה יותר מבעבר. אז התחלתי לחשוב שאולי בגלל שסיפרתי לה נהיה יותר גרוע.
אז אני מאמינה לפסיכולוגית שלי שיש בעיה ושכדאי לתפוס אותה כמה שיותר מהר, כי אני מבינה מכאן שיכול להיות רע מאוד אם אני לא עושה משהו עכשיו, כשזה אולי עוד אפשרי לעצור את הרכבת. אני סומכת עליה מאוד. והיא באמת דואגת לי.
פשוט נורא קשה לי להודות בזה. לכן אני אומרת שהיא טוענת שיש לי הפרעה. כי זה קשהההה לי. ואני כל כך מבולבלת ולא מבינה מה עובר עלי.
היא לא פסיכולוגית המתמחה בהפרעות אכילה דווקא. עד כמה שידוע לי. הלכתי אליה מסיבות אחרות. למרות שהיא חושבת שהדבר הזה קרה בגלל דברים שעלו בטיפול. ושפתאום בגלל שהייתי פחות מנותקת אז הייתי צריכה את זה.
אני מעל גיל 18 ובאמת אני צריכה לשקול אם שווה לי להוציא סכומים כאלה בתמורה שלא ידעו. כי אחרת זה לפנות דרך קופ"ח (או דרך הגורם המשלם) ואז כבר כולם יודעים. כמה זה עולה בערך?
לא מבינה איך הגעתי לזה. ומה הקשר שזה נוגע אלי.
תודה לך.