מנהלי קהילה
פרופ' איתי חוברס
פרופ' איתי חוברס מנהל את מערך העיניים במרכז הרפואי הדסה, מומחה למחלות הרשתית והזגוגית ומטפל וחוקר ניוון מקולרי גילי (AMD) מזה שנים רבות. פרופ' חוברס השלים את לימודי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, ובצע התמחות ברפואת עיניים במרכז הרפואי הדסה. הוא בצע השתלמות על בטיפול במחלות רשתית ובמחקר במחלות ניוון גילי (AMD) בבית החולים ג'והנס הופקינס שבארה"ב. פרופ' חוברס כיהן כיו"ר האגודה לחקר העין והראיה וכיו"ר חוג רופאי הרשתית של איגוד רופאי העיניים. הוא פרסם מחקרים רבים בספרות המקצועית על ניוון מקולרי גילי (AMD). פרופ' חוברס מוביל קבוצת מחקר שמתמקדת בהבנת המחלה ומציאת טיפולים חדשים ל AMD, קבוצת המחקר מתמקדת בגנטיקה של המחלה ובמעורבות תאי דלקת בפתוגנזה של AMD. פרופ' חוברס גם מוביל ומעורב במחקרים קליניים לפיתוח טיפולים חדשים ל AMD.
ד"ר אור שמואלי
רופא במחלקת עיניים הדסה.
מאמין ברפואה מתקדמת עם שיח בגובה העיניים.
ירדנה בנזרף
עובדת סוציאלית ורכזת מכון מיכאלסון
דבורה מירסקי
אופטומטריסטית במכון מיכאלסון לשיקום הראיה
מובילי קהילה
נדין הולנדר
מנהלת עמותת לראות לחקר בריאות העין ומניעת עיוורון מ-2008
בעלת תואר שני במחקר חינוכי מאוניברסיטת תל אביב
כמוניניוון מקולרי גילי (AMD)האם זה יקרה גם לי?
האם זה יקרה גם לי?
19/09/21 13:42
4 תגובות
שלום למומחים וברכות על פתיחת הקהילה בנושא כה חשוב.
שאלתי - אם הוריי לוקים במחלה, האם זה יקרה גם לי? האם זה גנטי? האם יש משהו שאפשר לעשות כדי למנוע את זה?
תודה מראש וחג שמח!
תגובות
.jpg)
ד"ר אור שמואלי
שלום לשואלת הראשונה. לא ניתן לומר האם יתפתח גם אצלך נמ"ג אך ישנה עליה בסיכון בשל הרקע המשפחתי. ישנן פעולות להפחתת הסיכון וכן לזיהוי מוקדם ואפרט על כך.
ניוון מקולרי גילי הוא הסיבה השכיחה לירידה חמורה בראיה בעולם המערבי מעל גיל 50. ההערכות כי 1.5% מהאוכלוסייה סובלים מניוון מקולרי גילי (נמ"ג), כשהשכיחות עולה עם הגיל ומגיעה ל-7% מהאוכלוסייה בגילי 69-60.
גורמי הסיכון משלבים גנטיקה וסביבה. מבחינה גנטית מדובר במחלה מולטיגנית והתורשה היא לא מנדליאנית (גנים רבים משפיעים על המחלה ואין זה מקרה בו פגיעה בגן אחד מגבירה את הסיכון למחלה בעשרות אחוזים). במחקר מ-1997 נמצא כי לקרובי משפחה של חולים סיכון מוגבר פי 2.4 לפתח נמ"ג. גורמי סיכון נוספים כוללים גיל (החשוב מכולם. בעיקר מעל גיל 50), מוצא (בעיקר אירופאי-לבן), עישון (פי 2-3, גם פאסיבי), משקל עודף.
כיצד למנוע? זיהוי מוקדם- בדיקה מקיפה של העין בגיל 50 ובהמשך כל 1-2 שנים לפי ממצאים. במידה וזוהו שלבים מוקדמים של נמ"ג מומלץ לצרוך טבליות נוגדי חמצון וויטמינים (בהתאם לממצאי מחקר AREDS2 מפחיתים סיכון למעבר לשלבים המתקדמים של נמ"ג) ולהמשיך מעקב כדי לזהות מעבר לשלב הרטוב. כמו כן כמובן שאם חווים עיוות או ירידה בראיה יש לפנות מיד לבדיקת רופא עיניים ולא לחכות. עוד פעולות חשובות בהקשר מניעה של נמ"ג כוללות השפעה על גורמי הסיכון כולל הפסקת עישון, הפחתה במשקל, דיאטה עשירה בירקות ופירות ופעילות גופנית סדירה.
תודה וחג שמח!
רונית 1971
תודה רבה ד"ר שמואלי על התשובה המפורטת והמלמדת!
גליה14
שלום, האם בבדיקה רגילה אצל רופא עיניים ניתן לגלות את השלב הראשון של AMD (השלב היבש)? או שרק בבדיקת OCT ניתן לדעת בוודאות? מכשיר OCT נמצא בדרך כלל רק בבתי חולים ולא במרפאה הרגילה של רופא עיניים.
מדובר באישה בת 55 ממוצא אירופאי ואמא שלה חולת AMD רטוב. תודה.
ד"ר אור שמואלי
שלום רב,
בבדיקה רגילה אצל רופא עיניים ניתן לקבוע האם ישנם סימני AMD יבש (דרוזן, שינויי פיגמנט, אטרופיה של הרשתית) והאם ישנם סימנים המחשידים ל-AMD רטוב (נוזל תת רשתי, דימום או אזור מורם ברשתית החשוד שיש תחתיו צמיחת כלי דם חדשים לא תקינים).
במידה ואין סימנים לאף אחד ניתן להמשיך מעקב שגרתי אצל רופא עיניים.
במידה ויש סימנים כלשהם מאילו המטופל יישלח לבדיקת OCT לאבחנת המצב וכן למעקב מדויק.
ניתן לבצע OCT בבתי החולים וגם במכוני דימות העובדים עם קופות החולים ורופאי העיניים יודעים להפנות לשניהם בהתאם לצורך.
מצרף תמונות של מצבים (תקין, נמ"ג יבש ורטוב) כפי שנראות אצל רופא העיניים בבדיקה (צילום קרקעית) וב-OCT