מנהלי קהילה
קראו לי לאשפוז מלא בתה"ש מבוגרים מתלבטת- בבקשה מישהי שמבינה???
תהש אחרי המתנה ארוכה התקשרו - עוד שבועיים את יכולה לבוא לאשפוז מלא!
דווקא עכשיו שהתקבלתי למקום טבעי ומקצועי מגובה העיניים שמטפל בפוסט טראומה מורכבת ואני נכנסת לשם שבוע הבא.
כל כך רציתי לקוות שהשהות שם תעלים על הדרך את האנורקסיה אבל בכנות אני לא יודעת.
לתה"ש אמרתי שאני באה- בתוכי עדיין מתלבטת.
חוששת מתהש. לא רוצה להעלות על סתם לחם לבן טבעול ואנשור. מכירה את עצמי כשלוחצים עלי בכוח כשלוקחים את השליטה זה טריגרי לפגיעות שחוויתי ולא מרפא. אבל ההפרעת אכילה תקועה כבר שנתיים. אולי זה סתם הפחד? אבל ךמה משו צועק בתוכי לא. תהש זה לא מה שיעזור. (לא ניסיתי טיפול יום או מרפאתי. כרגע לא מקבלים אותי בדיוק נפלתי מתחת לגבול מבחינת מדדים פיזים שדוחים קבלה).
לא רוצה להחליף את הרדיפה בירידה בק"ג ברדיפה אחרי BMI תקין והאבסה עיוורת וכוחנית של מערכת פורמאלית פסיכיאטרית.
רוצה להעלים את האנורקסיה מתוך תהליך פנימי אמיתי מתוך פירוק הטראומות המתמשכות מתוך חיבור מחדש לכוחות , לנפש, מתוך חיבור מחדש לגוף הזנה טבעית בריאה במזונות איכותיים בריאים ובנייה מחדש. והאם תהש מכבדים בכלל טבעונות מוסרית או שיאביסו בטבעול?
אם אלך לתהש- אצטרך לוותר על הטיפול בפוסט טראומה בחלופת אשפוז ייחודית שחיכיתי לה שנה ואחר כך לא יהיה בה מקום.
אם אבחר בחלופת אשפוז- אצטרך לוותר על תהש ולקחת את הסיכון שהאנורקסיה תנצח.
לא יודעת מה לעשות-
לוותר על התמודדות במקום מצמיח נשי רואה כוחות ונפש שמרגיש לי רק טבעי ששם אתרפא ולקחת סיכון עם אנורקסיה או שדווקא שם אפול והיא תנצח?
בבקשה מישהי שמבינה שהיתה בתהש בוגרות על אנורקסיה ראשונה ומכירה פוסט טראומה מורכבת קשה עם אפס תפקוד להתייעצות ושאלות ?!?!?
mouche
נראה לי שאת כרגע במצב הכי טוב שיכול להיות - יש לך כמה אופציות לטיפול.
אני במקומך (זו אני, יכול להיות שזה לא מתאים לך) הייתי משאירה את ההחלטה למישהו אחר. מה זה אומר? יש לך הפרש של שבוע בין תאריך ההתחלה של שני הטיפולים. מה שאני הייתי עושה זה להגיע לטיפול הראשון ולשתף שם על הקבלה לתל השומר. אם תל השומר הוא אופציה עדיפה עבורך, הם יגידו לך שעדיף שתתחילי שם. אם לא, הם יסבירו לך למה ואז כמובן תוותרי על האופציה של תל השומר, ושם תסבירי להם שכבר התחלת טיפול במקום אחר.
חוץ מזה, אני ממש לא רוצה לבאס אבל חייבת להגיד לך להוריד ציפיות - אין דבר כזה "להרפא". הפרעת אכילה היא עניין רציני ותהליך ההחלמה השלם ממנה לוקח כמה וכמה שנים. אישפוז נותן בוסט ראשוני לעלייה במשקל והכנסה למסגרת, אבל זהו, זו רק בעיטת פתיחה להתחלה של טיפול אמיתי.
מחפשת תקווה 1
היי, לא יודעת אם זה עוד בכלל רלונטי וחוצמזה אני חושבת שזה מאוד שונה לכול אחת ואחד..
אני הייתי מאושפזת בת'ש מבוגרים בפעם הראשונה. ההפרעה אצלי התחילה לראשונה בגיל מאוחר יחסית וכן אני כנראה גם פוסט טראומה מורכבת..( בשונה ממך לפי מה שכתבת אני מתפקדת וכנראה יש עוד הבדלים...) ממה שאני חוויתי וחווה היום לא הייתי יכולה להתחיל לטפל בטראומות במצב שהייתי שקועה בתוך ההפרעה.הייתי חייבת קודם עזרה בהפרעה, להשתקם גופנית ועוד.. ורק אז יש אפשרות לטפל בנפש .
כל עוד ההפרעה שולטת א'א לטפל בדברים שהובילו להפרעה..
אני כרגע ב'ה במצב טוב עם ההפרעה( וזה תהליך אבל מאמינה יותר נכון מנסה נורא להאמין שיהיה סוף טוב לתהליך הספציפי הזה..) ועכשיו פנויה ויש יכולת לטפל בטראומה..
אבל כמובן שבמקומך הייתי מתייעצת עם מטפלים שמבינים...
בהצלחה בכול דרך שתלכי..