מנהלי קהילה

אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה.
זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות.
עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.

ד''ר אורן טנא
פסיכיאטר מומחה, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב
מייסד ומנהל רפואי של מכון מנטליקס, מרצה מבוקש באקדמיה ובחברות מסחריות, מגיש התוכנית ד"ר נפש בערוץ דוק

ד"ר עודד טלמור
פסיכיאטר מומחה למבוגרים
עוסק באבחון, ייעוץ וכתיבת חוות-דעת במצבי דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, OCD ומשברי חיים/
כמונידיכאון וחרדהסומוטיזציה
סומוטיזציה
15/07/21 20:31
4 תגובות
שלום לכולם ,
בת משפחתי אובחנה כסובלת מהפרעה סומטית קשה : קושי נשימתי (לראות ולשמוע אותה מתקשה בנשימה תוך חרחורים בהתקף , מלחיץ במיוחד ! ) תלונות על עצבובים הגורמים ל "הידוק" בצוואר , ושט בפרט .. אזור הראש כולו המביאים אותה לאיבוד שליטה כמעט . וכמו כן תחושות תמידיות כזרמים עצביים בכל הגוף . נוטלת פקסט ולוריוון , מבקש לדעת : היות ולטעם הפסיכיאטר המטפל בה אין צורך בהעמסת תרופות .. האם קיימת אופציה אלטרנטיבית כלשהי לאלחוש / הטבה/ הקלה של אותם סימפטומים זוועתים שהיא חשה בגופה ??? נ, ב האם טיפול בתא לחץ יכול אולי לעזור ??? אשמח לכיוון כלשהו . תודה לכולם
תגובות
כדאי לך לקרוא גם את זה
אורית זאבי יוגב
רוסריו יקר, ישנם אנשים שמתמחים בעבודה עם סומטיזציה - פסיכולוגים שאמונים על טיפול בהיפנוזה, בסי ביטי . הגישה הטיפולית הטובה ביותר היא סי בי טי. הפנייה המוקדמת לטיפול נפשי היא חיונית והכרחית בכדי למזער את הסבל ואת הפגיעה בתפקוד.....
רוסריו
הפרעה נפשית קשה מאוד
ואין פידבק ראוי ומספק מאף פסיכולוג / פסיכיאטר
1. הפיך לעניין הפגיעה התפקודית או לא ... לא ידעו לענות !
2. האם קיים טיפול משני כלשהו "עוקף" להקלה מסבלה .. לא ידעו לענות !
תסכול אמיתי !!!!!
תודה לך אורית
ד"ר אילן וולקוב
שלום לך, היות ומדובר במקרה ייחודי, ממליץ להתייעץ עם הפסיכיאטר ד״ר אייל לימוני (המתמחה בתחום הרפואה הפסיכוסומטית) ולקבל סקירה מלאה של כל האפשרויות. רפואה שלמה
אורית זאבי יוגב
רוסריו יקר, מבינה את התסכול. אני חושבת שאנשי מקצוע לא אוהבים לעסוק בנבואות עתידיות - לא כי אינם רוצים אלא כי אין באמת ידיעה מתי האדם "יבריא" מן הסימפטומים שלו ועד כמה. אני חושבת (למרות שמבינה את המצוקה והצורך) להתמקד בטיפול ובשיקום. להינות מכול הטבה בהמשך הדרך ולהאמין שיהיה שינוי אמיתי ודרמטי בהמשך. אני מכירה מצבים דומים עם ריפוי מלא...אז אפשר "להתמקד" בתקווה תוך כדי עשייה ועבודה על הדברים...