הי אורה אני חשה בכתיבתך את הלחץ שאת מרגישה ומקווה שמי מהרופאים ידע לתת לך איזה הסבר כיוון שאני, כחולת טרשת ולא רופא, לא יודעת להבין את כל התוצאות שכתבת. אבל מעבר לכך אני יודעת להמליץ לך על המשך חיים של שגרה, תעשי דברים שאת אוהבת, תמצאי ספורט שאת אוהבת ושלבי אותו בשגרת החיים, שתפי חברים ומשפחה המצוקות שאת חשה ושקלי לקבל תמיכה רגשית מקצועית כדי להפחית את המתח מהמצב המלא סימני שאלה בהצלחה

הי אורה. על מנת לקבוע אבחנה וודאית בטרשת, מעבר לבדיקות ה-MRI (עם מספר נגעים) וה-LP, יש לאבחן שני התקפים מובחנים. כשהאבחנה אינה ודאית אך יש לה מאפיינים של טרשת, את מאובחנת ב-CIS - כלומר מקרה קליני מבודד אחד. קשה לאמוד את הסיכויים ש-CIS יתפתח לטרשת וזה יקבע על פי בדיקות MRI עתידיות או חו"ח התקפים נוספים. הגישה המקובלת היום היא להתחיל טיפול תרופתי כבר בשלב ה-CIS זאת על מנת להקטין, לדחות ולמנוע עד כמה שאפשר התקפים נוספים. התרופות שהוצעו לך הן תרופות מודרניות שאושרו על ידי כל הגורמים הנדרשים (FDA, רשות התרופות באירופה, משד הבריאות), נמצאו יעילות ורשומות בסל התרופות. בתהליך הבחירה בתרופה המתאימה לך יש גם לבחון את אורח החיים שלך והתאמת התרופה לכך (כדורים, הזרקה עצמית, עירויים בבי"ח וכד'), גילך (רצון להיכנס להריון) וכיוב'. אני מציע לך לעיין במדריך התרופות לטרשת בלינק הבא, להתייעץ עם הנוירולוג שלך ואולי אפילו לקבל חוות דעת נוספת. לגבי ווומריטי שאינה מופיע במדריך ומאוד דומה לטקפידרה, יש מידע כאן - https://www.camoni.co.il/411802/548348 https://www.camoni.co.il/%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%98%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A0%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%94

אורה שלום הגדרה של CIS זה אירוע דה מיאלנטיבי (עדות להרס מיאלין) שבא לידי ביטוי קלינית והדמייתית. לא ראיתי את ההדמיה שלך, אך אני מניחה מתיאורך כי אכן בזה מדובר. קלינית - דלקת בעצב הראיה מתאימה להגדרה. מ- 2017 ניתן לאבחן טרשת על סמך CIS עם אוליגו חיובי בניקור מתני. שוב, לא ראיתי את ההדמיה. לא כל נגע בחומר לבן מתאים במאפיינים אבל אם כן, הרי שכבר ניתן להגדיר. אז מה? עצם מתן האבחנה לא קובע מה יהיה בהמשך. גם לא טיפול בתרופה כזו או אחרת. נכון, שצריך להתחיל לטפל מוקדם. אבל עדיין, יש טיפוסי מחלה שונים, למשל מהלך שהוא קל וטוב עם ובלי טיפול ויש מהלך שהוא קשה ולא מגיב לטיפולים. הרוב באמצע. לדעתי כל ההסתכלות צריכה להיות שונה, בגדר חישוב מסלול מחדש. יש הוכחה למהלך אוטואימוני, קרי הגוף פוטנציאלית יודע לעשות זאת אבל, וכאן האבל הגדול. אם הפוטנציאל ימומש או לא תלוי הרבה בך. באיך שאת תגיבי ותחיי את חייך. חשש ופחד לא יטיבו. גם לא מחשבה שרק תרופה כזו או אחרת תציל. עיקר העבודה הוא על עצמך. הגוף שלנו יודע לתקן פגמים, הגוף שלנו מגיב ללחצים. אני לא אומרת שלא צריך תרופות. אני כן אומרת שרק תרופות זה לא מספיק. קחי זאת כהזדמנות נפלאה שאמנם נכפתה עלייך אך היא בגדר מתנה ממש לעשות עבודת בירורים עם עצמך. להבין מה לא קידם אותך עד כה, מה עמד לרועץ בחייך. מה ניתן לשנות לטובה. מחלה- מלשון חלל. חלל בתודעה. אל תתני תוקף לחסר. תני תוקף ליש על מנת לתקן. צאי לדרך חדשה וחפשי את המתנות שבדרך. לעולם בכל קושי מסתתר טוב. צריך רק לכוון את ההסתכלות לתדר הנכון והעביר את התודעה לבריאות ושפע. הצלחה ובריאות