היי נעמה תודה על השיתוף. אותם הרגעים באוטובוס לא מן הנמנע שנחרטו עמוק בזיכרון וחולפים מול עינייך יום ולילה ובלתי נמנע שמשפיעים על חייך ביודעין או לא. ציינת טיפול תרופתי ולא שיחות עם מטפל/ת שמתמחה בפוסט טראומה. לא ברור אם המקרה שלך הוכר בביטוח הלאומי כנפגע איבה. תנסי לפנות לנט"ל, שיחות טלפוניות ובמקרה הצורך מפנים לטיפול פרטני. בשלב מסוים טיפול קבוצתי של שותפי גורל גם יכול להיות אופציה, למשל במסגרת ביטוח הלאומי. פעילות ספורט אתגרית עושה טוב. כדאי לבחון מה מכל זה מתאימים עבורך בנוסף לטיפול תרופתי. אבי

ראיתי שטיפוס על קיר עושים טוב. אם זה מסגרת טיפולית כמו קבוצת נפגעי איבה שמשלבת ספורט, מצויין. לגבי הכרה של ביטוח לאומי, אם הארוע מתועד, משטרה וכו, יש מקום לפנות ולבקש סיוע. החמרה של מצב יכול להצדיק פניה מאוחרת מה גם שפוסט טראומה עלול להראות סימנים מאוחר יותר. אפשר לפנות לסיוע בעניין הזה לארגון נפגעי פעולות איבה.

היי נעמה. אני מאמינה שטיפול תרופתי בלבד לא באמת מסייע. ציינת שהדחקת את המקרה תקופה ארוכה. אני מאמינה שחוסר העיבוד של האירוע תרם להיווצרות ה ptsd. כדאי לך לשקול טיפול cbt ( קוגניטיבי התנהגותי), טיפול שהוכח יעיל מאוד להתמודדות עם אירוע טראומטי חד פעמי