נשמע מצב קשוח... הייתי מתחילה מטיפול ובמידה ולאחר סדרת פגישות לא מרגישים הקלה מתייעצת שובאצל רופא משפחה שמכיר אותך (לא יודעת אם יש חיה כזו) ואז לכדורים (שהם לא כדורי קסם, והתלות בהם לא כזו דרמתית לחלק מהאנשים שמצויים בדכאון "רגיל"

קודם כל שלום. אתה מבקש לדעת הליכים מול הגופים את זה אין בעיה לברר. את ההיסטוריה הרפואית שלך וכל מה שקדם לזה אני לא יודע ולכן קשה גם לתת לך עצה טובה. מה שכן אני יכול לומר זה שיש הבדל בין פסיכיאטר לפסיכולוג כיום אם תלך לפסיכיאטר הוא ישר יביא לך כדורים כי זה מה שהוא מומחה בו, אבחון וקבלת טיפול תרופתי. היתרון שזה קל מאוד אתה לוקח כדור ונהיה יותר שמח או פחות חרדתי. פסיכולוג שנמצא בתחום בריאות הנפש בבתי החולים הפסיכיאטרים אני ממליץ לך לברוח מהם לא בגלל שהם לא טובים אלא בגלל שיש להם 5 דקות לכל מטופל וזה ממש לא רציני לדעתי וגם התחלופה שם גבוה מאוד קיצר ברח. פסיכיאטר לקבלת ייעוצים 3 פעמים בשנה זה שווה לך לקחת וגם אם תצטרך לשלם קצת אחר כך בשביל עוד פגישה או שתיים להוסיף כלומר זה כן שווה את הכסף כי השירות בהתאם. פסיכולוג שונה מפסיכיאטר בזה שהוא מטפל בשיחות. אני באופן כללי כן ממליץ לעשות כל מה שאתה יכול לעשות לפני שאתה לוקח כדורים פסיכיאטרים, וזה לא משנה אם נפגש עם פסיכיאטר או שלא נפגשת עם פסיכיאטר. כיום היד קלה על ההדק ומביאים ציפרלקס להמונים. המצב שאתה מתאר במילה וחצי לא מתאים לציפרלקס בכלל ומתאים יותר לתרופות הרגעה ויש הרבה מהסוג הזה. ציפרלקס זו תרופה שתופעות הלוואי שלה בגמילה קשות מאוד קח בחשבון את זה. ישנן תרופות אחרות שעושות עבודה יפה מאוד בלי לפתח תלות כזו חזקה כמו ציפרלקס אבל גם הן צריך לקחת בערבון מוגבל ולנסות עוד דברים אחרים לפני תרופה. פסיכולוג של הקופה או פסיכולוג פרטי אני חושב קודם כל שזה תלוי על מי נופלים תמיד אבל לא יודע תמיד יש לי ניסיון מר מהקופה ולכן עדיף אולי לבנות תוכנית טיפול עם פסיכולוג שעובד עם הקופה אולי משהו כפרטי או סבסוד כזה. אם החרדה שלך מפריעה לתפקוד 100% שווה לשקול תרופה אנטי חרדתית (לא ציפרלקס) יש עוד תרופות ברמות שונות לא חסר ב"ה. חשוב שכן יציעו לך אפשרות לקבל כלים כדי להתגבר על החרדות ולנסות טכניקות שונות החל בדמיון מודרך, מדיטציות בדימיון מודרך, ספורט ברמה סבירה, התנסויות בדברים וקבלת חיזוק חיובי, השתתפות בסדנאות שהנושא הוא חרדה יש גם בזום, וממש לקבל כלים מעשיים איך להקטין את הרעשים החיצוניים. זה אפשרי זה דורש אימון לא קל, לפעמים יש התפרצויות שמצריכות כן תרופות אבל לנסות לקבל כלים קודם כל.

לגבי לפתח אמון. מהכרותי, זהו בדיוק תפקידו של הפסיכולוג... ליצור מרחב בטוח שיהיה לך נעים להיות בו אתה עצמך, ולרצות להתחבר.