היי אני סובלת מהפרעות אכילה כבר כבר חצי שנה
בהתחלה סבלתי מאכילה כפייתית (ללא הקאה או לקיחת משלשלים) ובחודש וחצי חודשיים האחרונים סובלת מאנורקסיה וצמצומים.. לפני כחודשיים התחלתי לקחת טיפול פסיכולוגי ולפני כשבועיים התחלתי ללכת לתזונאית של הפרעות אכילה. נמצאת בתהליך החלמה והתחלתי בהתחלה להתמודד איתו ממש יפה.. אבל אז לפני כשלושה ימים נתקפתי במשבר ושקעתי ממש לדיכאון והדרדרתי ממש בעניין של האוכל כמעט ולא אכלתי כלום.. ואז בסופש האחרון שישי ומוצאש נתקפתי ביומיים של בולמוסי אכילה.. גם בשישי בערב וגם היום בשבת בערב.. כנראה זה תגובה של הגוף לזה שלא אכלתי בכלל בימים האחרונים.. מבחינה נפשית אני קצת סבבה עם זה אמרתי שזה יהיה פורקן כביכול של סופש שהייתי צריכה את זה והכל טוב וזה חלק מתהליך ההחלמה ואפילו קצת הרשתי לעצמי זאת אומרת שזה סוג של היה בולמוס אכילה ביודעין (אני לא מרגישה אשמה עכשיו אני די סבבה) אבל אני כולי נפוחה וכאובה (לא הקאתי ולא מתכוונת גם..) שבוע הבא בעזרת השם יחזור לשגרה של אכילה יותר מאוזנת ואימונים טובים ואמרתי שמרסימום במקרה הכי גרוע גם אם עליתי במשקל אני יואיד את הכל תוך גג שבוע.
עכשיו השאלה שלי היא כזאת אני לא ישמין מזה נכון? כאילו רק יומיים כאלה של בולמוסים זה לא כזה נורא גם אם אני לא מקיאה נכון?