מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
ד''ר אורן טנא
ד''ר אורן טנא
פסיכיאטר מומחה, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב מייסד ומנהל רפואי של מכון מנטליקס, מרצה מבוקש באקדמיה ובחברות מסחריות, מגיש התוכנית ד"ר נפש בערוץ דוק
ד
ד"ר עודד טלמור
פסיכיאטר מומחה למבוגרים עוסק באבחון, ייעוץ וכתיבת חוות-דעת במצבי דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, OCD ומשברי חיים/
ד
ד"ר שרון פורת
רופאה מתמחה בפסיכיאטריה של המבוגר עוסקת באבחון דיכאון, חרדה OCD ומצבים טראומתיים. מתמחה בבריאות הנפש של האישה במעגל הפיריון.
כמונידיכאון וחרדהנמאס. עצה מישהו.

נמאס. עצה מישהו.

25/09/20 23:56
6 תגובות

אני כבר שנה וחצי עם חרדה מוכללת שלא עוברת . מטופל בציפרמיל 20 מג. טופלתי אצל פסיכיאטרית ופסיכולוגית.
המצב שלי כל הזמן רכבת הרים. אבל התחושות לא מרפות.
פחדים בבטן , שרירים תפוזים הרגשה חרא, קשיי שינה
אני מתפקד ומשתדל לעשות הכל. אבל כבר הגעתי לשלב שלא יכול יותר. כדורי הרגעה אני לא נוטל. עודה ספורט שיכול
חברים תמיד סביבי. כולם תומכים. אבל אין לי שקט. לא יודע כמה עוד אוכל לסבול.
מישהו עבר/ עובר משהו דומה שיכול לתת עיצה או כל רעיון שיכול לעזור
תודה


תגובות

אורית-זאבי-יוגב
מומחה כמוני
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
26/09/20 13:29

מוש יקר, לפעמים כשהחרדה מאוד עזה הטיפול הפסיכולוגי לא מצליח "להישמע" בתוך בליל האימה. להערכתי אם זה המצב הציפרמיל לא באמת משפיע עלייך או לחילופין לא משפיע מספיק טוב. האם אתה נמצא בביקורת אצל הפסיכיאטרית שלך? לא מספיק לקחת טיפול תרופתי. צריך לבחון אם הוא בכלל עובד....הייתי מציעה לך להתחיל מנקודה זו - לדאוג שאתה מאוזן תרופתית. לאחרונה, שמעתי על השיטה הפוליווגלית שמטפלת בחרדה/דיכאון באמצעות תדרים - מקשיבים למוזיקה שיש בה תדרים מיוחדים שמאזנים את המערכת הגופנית. אנסה לברר על העניין פרטים נוספים. האם אתה רוצה לספר איך התחילה החרדה? האם הטיפול הפסיכולוגי שאתה מקבל מיועד לחרדה?

מוש4
26/09/20 14:27

היי אורית. זו הפעם ה3 בחיי שאני עובר חרדה מוכללת . בפעמים הקודמות זה לקח תמיד מעל שנה ונעלם. החרדה שלי באה תמיד משום מקום ובדכ מאד חזרה. משביתה אותי לחודשים. בדכ לא אוכל , לא ישן וכו... תמיד טופלתי על ידי פסיכיאטרית וגם על ידי פסיכולוגית. לפני הציפרמיל נטלתי לוסטרל ולפניו ויאפקס. לא מצליח להבין מדוע השינויים באים. אני סהכ אדם מצליח מלא בחברים. משפחה אוהדת. סהכ הכל טוב. אבל אני באמת מותש. זה כל הזמן להרגיש על הקצה.

אורית-זאבי-יוגב
מומחה כמוני
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
26/09/20 15:37

לגמרי מבינה...חרדה זה עסק מתיש וקשה. ישנם אילו המגדירים זאת כמחלה ששבה ותוקפת את המוח וישנם כאלו שמגדירים אותה שניסיון שלנו לשלוט כול הזמן על אי ידיעה וליצור וודאות במקום שאין וודאות. אינני מכירה אותך כאדם: האם יכול להיות שאתה מאוד דרשני כלפי עצמך? שהדרך בה אתה שופט את עצמך ואת ההישגים שלך היא מאוד מחמירה? האם הוויאפקס והלוסטרל עזרו יותר מהציפרמיל? נסה לעבוד על עצמך עם נשימות. ישנן אפילו הנחיות כאן במדריך, (לנשום עמוק תוך כדי ספירת השניות שבהן מכניסים את האוויר - 4 שניות, החזק את האווויר בתוך הריאות - 7 שניות ותוציא את האוויר לאט לאט - 8 שניות), נסה להעסיק את עצמך כמה שיותר. מה דעתך?

מוש4
26/09/20 15:57

היי אני לא אדם ששופט את עצמו לחומרה מדי. לגבי נשימות זה כמובן עוזר מתי שישי איזו התקפה אבל החרדה היא בשוטף לא עוזבת. זה לא התקפים. אני עסוק כל הזמן סהכ. אבל ההרגשה ככ לא נעימה שכל מה שאני עושה הוא לא משוחרר ולא נעים

אורית-זאבי-יוגב
מומחה כמוני
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
26/09/20 22:47

מוש יקר, קיימת היום בדיקה גנטית אשר בודקת התאמה בין האדם לטיפול התרופתי שהוא לוקח. לאחרונה התוודעתי גם לגישה הפוליואגלית שבאמצעות תדרים מסייעת להתמודדות עם דיכאון/חרדה - אנסה למצוא אינפורמציה על כך. בעולם הפסיכולוגי שינם גישות שמוכחות בעובדה עם חרדה כמו: אי אמ די אר וסי בי טי. לעיתים גם היפנוזה היא כלי שעובד. ישנם אנשים שלימוד של מיינפולנס סייע להם גם....בדוק מה עוד אתה יכול לעשות בכדי לשפר את המצב. אל יאוש.

מוש4
26/09/20 23:16

אשמח למידע על בדיקה גנטית ו emdr