היי , אני מבינה אותך בעניין שההפרעת אכילה נותנת שקט ושליטה, גם אני חשבתי שזה יהיה יותר קל , כשהייתי בשיקום אני הרגשתי חסרת שליטה ובלחץ מאיך שאני אראה אחרי, אכלתי יותר מהמשפחה שלי וזה הרגיש כאילו אני "חזירה" , אבל המשפחה מאוד תמכה בי .

אני ממש מבינה אותך, זה קשה שאת צריכה לאכול מלא ואנשים אחרים לא. אבל תזכרי שהם בריאים ןאת חולה והאוכל הוא התרופה שלך. וזה לא לתמיד, אחרי שתעלי תוכלי לחזור לאכול רגיל כמויות רגילות.

וואי ממש מרגישה את התחושות שלך ומזדהה גם אני מרגישה שאני אוכלת יותר ודוקא הייתי בתקופה טובה ועכשיו היתה לי נפילה ולכן אני צריכה שוב לאכול 5 ארוחות כך שאני מבינה אותך........ ברעיוון הייתי גם בשלב שלאכול כמו כולם אבל הקורונה שיבשה את זה לצערי ואני שוב בתהליך החלמה...... אני מאמינה שנעבור את זה ביחד ונצא מזה ....... מחזיקה אצבעות ואוהבת.......:heart:

היי לך... הלוואי והיה קל להחלים מהפרעות אכילה. כאחת שכבר שנה שלמה התהליך החלמה יכולה לשתף שזה התהליך הכי מורכב, מדהים, עמוק שעשיתי עם עצמי. וכן היו לי נפילות ומאמינה שעוד יהיו אבל הכי חשוב זה לא להתייאש.. כי זה שהגעת לתהליך החלמה זה לא מובן מאליו.. יש אנשים שלא מצליחים להגיע לזה ונשארים במחלה.. אל תתיאשי, היי חזקה וזכרי - יש על מה להילחם.. על עצמך , לאהוב את עצמך .. הבריאות שלך ועוד ועוד

הי יקרה, אני קוראת את התגובות התומכות בך ובמצוקתך ושמחה עליהן, על האמפתיה וההזדהויות השונות להן זכית. את צודקת בניסוח המדוייק של המצוקה שלך. אכן באופן לא מודע, הפרעת האכילה שלך נבחרה מתוך כל מיני מנגנונים כדרך של הנפש לשמור עצמה ובאותו הזמן היא גם מעניקה לך זהות ומשהו להישען ולהיאחז בו כשאת במצוקה, כמנגנון מרגיע ומווסת. עם זאת, את משכילה לציין כי את מצוייה בתהליך שיקומי וכי את מבצעת את ההנחיות ופועלת בניגוד לדחף למילוי אחר הסימפטום ממנו את סובלת. אני רוצה לחזק אותך על זה עד מאוד. זוהי בדיוק הדרך, ובה לעיתים נדרשים לפעול "על אוטומט" עד שהחלקים של התנהגות המזון הבריאה יורגשו לך כחלק ממך. שולחת עידוד וחיזוק חם. ימים טובים.