אני מאמינה שזה אידוודואלי. אבל הכי חשוב זה שגם אם את מחליטה כן לנסות את הציפרלקס או דומיו, לשלב עם זה טיפול פסיכולוגי, כי הסימפטומים הם קשים ונחמד שלא יהיו, אבל אם את רוצה לפתור מהשורש זה לא יקרה מהכדור. אז הכדור חשוב בשביל שגרת החיים התקינה, אין ענין לסבול, כמו שתקחי אקמול כשלא תרגישי טוב, אבל במקביל תבררי את הסיבה ותטפלי בה עם אנטיביוטיקה... הבנת..?

אני לקחתי ציפרלקס במשך שנה ולא יודע לענות לך כי הייתי בטיפול cbt ,בהתחלה היו לי תופעות לוואי וגם בסוף כשהפסקתי . היו לי גם רגעים טובים במשך תקופת הטיפול . וגם רגעים לא טובים וחרדות. החיים מלאי עליות וירידות ותקופות של מתח.. זה לא בהכרח ימשך כול החיים .. עכשיו את סטודנטית יש לך המון עומס .. זה הכול תלוי באדם לפעמים מתח יכול לנבוע מהטיפולים עצמם. נשמע שאת עושה דרך מדהימה את מטפלת באמצעותnlp לוקחת רמוטיב ולורייון שהתקפים חזקים יותר,נשמע שאת דואגת לעצמך וזה הכי חשוב . אני בטוח שאם תמשיכי כך בחיפוש בדאגה ובאהבה העצמית שיש לך כלפי עצמך את תגיעי רחוק.. הנפש היא דבר מורכב כידוע לכולנו.. לפעמים חסר לנו מנוחה ביום לפעמים אנחנו פעילים יותר מידי שעות וחסר שינה בלילה .. לפעמים אנחנו מרצים אנשים מעבר ליכולתנו או רצוננו או מדיתנו והיום נהיה עמוס ממטלות שהם לא שלנו.. עיסוי נעים ומשחרר אצל מטפלת יכול אולי לעזור ולפרוק מתחים .. אפשר לדבר עם הנפש שלנו באמצעות הגוף שהוא המעטפת החיצונית שלה וחלק בלתי נפרד ממנה רק לשם התיאור מפרידים אבל זה דבר אחד ועל ידי נשימות פעילות אירובית מעל 20 דקות אפשר להרגיש את ההשפעה גם כמה ימים אחר כך ולא רק באותו רגע. נשמע שאת אדם חזק שמחפש לתקן לסדר לתפקד ודואגת לעצמך ולצרכים שלך . המשיכי כך!

היי הודיה אני בן 18 בגיל 17 וחצי עברתי התקף חרדה מטורף שהשפיע עליי בדיעבד לחצי שנה נפגשתי עם פסיכולוג CBT , פסיכולוג שמטפל בהתנהגות ודרך החשיבה שהייתה לי ציפרלקס לקחתי מאז תחילת ההתקפים . הייתי ודיברתי על דברים שלא דבירתי עם הפסיכולוג זה שחרר משהו חזק , ביוב עוצמתי , קרע את הפחדים עצם ההבנה , שההדחקה שבניתי עם השנים , כמעט שיגעה אותי . חד משמעית יתכן שההתקפים שאת מדברת עליהם הם מלחץ חוסר הבנה מהיכן הם מגיעים ואת תולה אותם במצבים שאת חושבת שמהם הן מגיעים ומיהם בפעם הבאה הם יגיעו דרך החשיבה שלי השתנה , הייתי דיכאוני ומתוסכל מהמון סיבות . והן צודקות , וגם שלך תעצרי רגע , קחי ציפרלקס , זה בסדר גמור , תנשמי עמוק , וזה בסדר לבכות צריך את זה ! זה יתפוצץ מתי שהוא באמצע יום שגרתי שהתחיל כל כך יפה זאת עבודה עצמית עוצמתית והמון סבלנות למי שאנחנו בסיטואציות הקשות האלו כל כך ! זה מטיש את הנפש , את לא את , את מישהוא אחר רק להירגע ולהקשיב ללב , ולא להשתיק אותו .

הודיה ,
אני גם שמח לכתוב לך , ובהקשר , ציפרלקס זאת תרופה היא לא מונעת והיא לא מעלימה את הפחדים, אף אחד לא ייכל להגיד לי שציפרלקס יגרום לתמימות שהייתה לפני לחזור , והיום יום שלהם /שלי/ שלנו היה כמו תמיד
ואני שאני לוקח ציפרלקס כבר 3 חודשים יודע שציפרלקס זה משהו ברקע ,
הוא עוזר כנראה אני לא אגיד שזה מה שעבר לי בראש בחודשים האחרונים והרגשתי אחרת ,
אבל לקחת היא סיבה טובה בשבילי עם היה לי חרדות.
זה בא ממקום רגשי , שצריך להבין אותו ולהקשיב לו.
לא הייתה סיבה אחרת לחרדות שלי , רגשות קשים על עבר והווה .
בחזרה לעבר שלך , אפילו הקרוב ביותר, את תראי שאת זוכרת הכול , ואולי את לא רוצה
שהעבר יראה כואב / מפחיד .
זאת התמודדות מבלבלת , כי הטראומה/ הבדידות / הכאב , שטיפחנו אותה על אוטומט (אני לא יודע את התמודדות שלך , אבל מבין אותך מאוד ) וחשבנו שהיא תלך כמו הפחדים שהולכים בבוקר ,
בין רגע הפחדים איתנו חונקים אותנו ,

מה שכתבתי למעלה זה בדיוק התובנות שלי , אני הבנתי עם הזמן שהתמודדות / הבנה של הבעיות ולהיות שלם איתם
זה הכלי החזק שדורש זמן (יוגה, כתיבה עצמית , להיות בהתקף חרדה ולהקשיב לפחד , להבין את אותו)

הגיוני גם שיש חרדה מהכדור החדש כי אנחנו מנסים לבחון מה אנחנו מרגישים, ובגלל זה אולי יותר קשובים לעצמנו כדי לבדוק את הכדור ,אבל אולי גם על הדרך אנחנו מקשיבים לפחד ולחרדה, תזכרי שזה בסדר שיש חרדה אבל יש בך עוד כוחות שגם נמצאים שם . כוחות של ביטחון בעצמך של הצלחות שעשית והשגת בחיים ביטחון ואהבה עצמית גם סתם כך בלי שום תנאי כי זה אני ואני אוהב את עצמי כמו שאני ואולי בגלל שכרגע החרדה משמיעה יותר קול זה נראה שהיא משתלטת אבל אל דאגה החוזק והחלקים החזקים שבך לא הלכו לאיבוד לאט לאט נחזק אותם ונראה אותם יותר אני מאחל גם לעצמי ולך ולכולנו... והגיוני גם שתהיה חרדה מהכדור .. עקרונית יש עוד מלא תרופות לחרדה בין sos לסגור פינה לבין תרופות עם טיפול תרופתי קבוע.. אבל זה רק פסכיאטר ורופא יוכל לתת לך את המענה הנכון והמדוייק יותר.שווה לבדוק ויטמנים b12 ברזל וכו.. יש ספר יפה שראיתי לא מזמן קוראים לו לנצח כול רגע מחדש של יחיאל הררי.. יש שם עצות להתמודדות עם חרדה דיכאון כעסים.. יש גם מאמרים יפים של אלי קרסטי נדמה לי זהו שמו בגוגל..

הודיה יקרה, החברים כאן ענו לך תשובות יפות ומלאות. כמה דברים, האחד צריך לזכור שחרדה/דיכאון הנן מחלות שיש להם סימנים ביולוגיים ולא את הכול ניתן לפתור עם טיפול טוב ככול שיהיה. אני כותבת זאת לאחר שנים רבות של טיפול באנשים ולאור מחקרים רבים שקראתי. אף אחד לא "מתנדב" לקחת טיפול תרופתי ואני חושבת שרבים מאיתנו היו מוכנים לעשות הרבה מאוד מאמצים (תזונה, ספורט, טיפולים קונוונציונאליים, טיפולים אלטרנטיביים וכד') בכדי להימנע מטיפול תרופתי אבל לא בהכרח תהייה הטבה בהרגשה. לחרדה/דיכאון מתמשכים ולא מטופלים ישנם נזקים בפני עצמם (סבל, תקיעות בחיים, הימנעות מעשיית דברים מקדמים, התעצמות של סימפטומים). הדבר השני, גם אם נוטלים טיפול תרופתי ניתן לעשות זאת לתקופה קצובה מראש ולהפסיק עם הנחיה נכונה אחר כך. הדבר השלישי, נוגע לעצם האופן שבו מתחילים ליטול את הטיפול התרופתי....ממליצה לך להתחיל במינון זעיר של שמינית כדור למשך מספר ימים ובמידה ואין תופעות לוואי להעלות באופן זעיר ושוב להמתין - לפעמים בדרך זו ההסתגלות הרבה יותר טובה. מה דעתך?

היי הודיה לילה טוב אני ככ מזדהה איתך בתחושות של הסבל שעברת גם אני ניסתי אין ספור טיפולים משלימים כדורים טיבעיים וכו.. אבל כנראה שהפחד מהחרדה והחרדה עצמה יותר חזקים מאתנו מה שגורם לזה להתגבר צריך ללמוד לשחרר ולהפסיק לפחד מהפחד!! כמו שאמרת נמאס לסבול ואם אחרים משפרים את איכות חייהם אין סיבה להמשיך בסבל הזה מי כמוני יודעת כמה זה נוראי וכמה נמנעתי מכדורים כימיים אבל כמוך הגעתי לקצה ואין דרך אחרת מלבד הכדור הזה אצלי הציפרה לא עבד טוב ואחרי שלושה חודשים החלפתי אותו לויפאקס הבנתי שהוא יותר עדין בתופעות מהציפרה ומי כמוני שהיתה אנטי כדורים כימיים ובכלל וניסתי הכל ללא תקנה זה היה חזק ממני ושחררתי בסוף אין טעם להלחם בסבל זה רק מעצים אותו מקווה שהרגשתך תשתפר ושזה יחלוף במהרה ואל תתפשרי על איכות החיים אם זה נותן מענה לשיפור זה כבר שווה את זה שיהיה בהצלחה!!! ורק בריאות.

הודייה את מזכירה לי את אותו מצב שהייתי בו לפני כמעט שלוש שנים .. בהתחלה לא הסכמתי ליטול אף תרופה..מה לא עשיתי ,כל סוגי הטיפולים עברתי ושילמתי הרבה כסף על זה.. לצערי זה לא כל כך עזר לי ,אחרי שנה התחלתי בציפרלקס , את תרגישי בשינוי לאחר חודשיים או שלושה.. אחרי כמה חודשים הרגשתי שאני יכולה להמשיך בלי התרופה אז הפסקתי והיה לי טוב אבל זה חזר ובגדול ..לכן החלטתי לחזור לציפרלקס ומפחיד אותי לחשוב לא לקחת.. נכון שעליתי במשקל מ 48 ל 58 .. אבל לא מעניין בהשוואה לכאב שעברתי.. יכול להיות שכל גוף מגיב אחרת לתרופה .. בסוף זה נטו החלטה שלך .. רק בריאות

כן זה שינה לי הרבה .. בלי התרופה אני עם דופק מטורף כל הזמן ,וגם פחד שמלווה אותי בכל צעד אפילו סתם לצאת מהבית או לפגוש חברים, מרגישה מוגבלת ואין לי חשק אפילו לאוכל ,לעבודה .. עם התרופה זה אחרת אני מתנהגת נורמלי לגמרי..נכון לפעמים במיוחד בבוקר מרגישה אי נוחות אבל זה עובר מהר.. אני שוב אומרת שכל אחד והמצב שלו ..תנסי את חלקך .. צריך סבלנות עד שהתרופה תתחיל להשפיע ..

בד"כ מנסים את הכדורים האלה ואם הגוף לא מגיב טוב נותנים לנסות משהו אחרי, אפשר להתחיל במינונים. יש בזה ניסוי וטעייה וכל אחד לוקח את זה שונה

שלום הודיה אני מבין את האת המצב בו את נמצאת (תאמיני לי😉). הצעתי אליך היא כזאת: 

1. צריך להבין איך התקפי חרדה נוצרים ולנטר את מקורם כשאפשר. חשוב לתת תוקף לרגשות ולנרמל את המצב. חרדה היא רגש טיבעי שכמעט כל בני האדם חווים במהלך חייהם חלק חווים אותו בצורה מסויימת וחלק בצורה אחרת. היא מנגנון הישרדותי שהוא חיובי במקורו ונועד להכין את הגוף למצבי חרום של "הילחם או ברח". מקורו בחלק קטן מגודל שקד שקוראים לו האמיגדלה והוא מתפקד כמאין מערכת אזעקה של הגוף. כל אדם חווה אחרת את החרדות אחרת הן בתסמינים והן ב"טריגרים" שמעוררים אותם, דבר המתפתח בגלל אירועי חיים קשים שקיבעו תפוסי חשיבה שמעוררים אותם, מצבי לחץ חוזרים ונשנים בשנות ההתפתחות והבגורות וכו' , ונוסיף גם לפעמים נטיה גנטית (שחלקה קטן יחסית לשאר הגורמים) זה יכול להשתנות מאדם לאדם. אין מדובר בשיגעון (מילה שבאופן כללי יש להוציא מהלקסיקון). אלה מצב שחלק שרוב האנשים חובים חלק בצורה קשה יותר וחלק פחות. חשוב ללמוד ולהבין מה קורה כי ברגע שאדם מבין את זה כשהוא חווה מצב כזה הוא יכול להיות מסוגל לנטר את עצמו ולהבין את המצב מהצד וזה לבדו יכול מאוד הרגיע ולעזור לתרגל הרגעה. 
2. פניה לעזרה מקצועית יכולה להועיל פלאים. יש נם פסיכולוגים מומחים שמאוד יכולים לעזור על ידי שיטות שהוכחו כיעילות כגון CBT הם גם יכולים להרחיב על הנושא ולתת מידע ולהתאים את הטיפול הספציפי שמתאים לך.
3. שינויים באורחות החיים יכולים להועיל מאוד שינויים כגון: ספורט מספר פעמים בשבוע (שהוכח יעיל כמו נוגדי דיכאון כמו ציפרלקס), שינויים בתזונה, לתזונה שפחות לעוררת חרדה (וכן יש מאכלים שיותר תורים לחרדה), תרגילי מיינדפולנס (קשיבות\ מדיטציה),  שינה מספקת וטובה חשובה מאוד, ועוד המון דברים שמומחים יכולים להסביר עליהם ולכוון אותך אליהם,

4. שימוש בתרופות ישנם מבחר גדול של תרופות. (וכמובן שיש צורך להתייעץ עם רופא עדיף מומחה לפסיכיאטריה למרות שגם רופאה משפחה יכול לעזור ויש להתייחס למה שאני אומר כמידע כללי בלבד).  לחרדה יש מספר תרופות אשר פועלות בתווך המיידי ממשפחת בנזודיאזפים (כמו הלוריוון שהזכת) תרופות אלה פועלות על רצפטורים מוחיים שנקראים גבאה ובהפעלתם הם מורידים את השפעות החרדה. יתרונותיה הם שהיא פועלת בתווך המידי ועוזרת למספר שעות וכמו כן משמשת בתור משרה שינה. תלוי בתרופה חסרונה הבולט הוא שלא רושמים אותה לשימוש קבוע לתווכי זמן  ארוכים משום שהיא עלולה ליצור תלות התמכרות וכן ירידה ביעילות אבל ניתן להשתמש ברגעי SOS וכן לתקופות קצרות של מספר שבועות עד חודשים בודדים תלוי בתרופה. וישנם נוגדי דיכאון כגון תרופות ממשפחת ה-SSRI שהוכחו כיעלות גם לתצבים של חרדה מתמשכת וכן למניעה של הישנות החרדה חוקרים מצאו שחרדה ודיכאון מתרחשים שניהם באיזורים סמוכים במוח ושלרצפתור (נוירוטרנסמיטר) סרטונין יש קשר לשני המצבים כך שהתרופה אשר מונעת מהסרטונין לחזור במקרה שלא נספג ולהספג בצורה אופטימלית ומעלה את רמות הסרטונין מה שתורם לרגיעה יותר ארוכת תווך גם אם כרגע את לא חובה אותה התרופה לא פועלת מיד אלה מתחליה לפעול בתקופה של בין לאחר 4 שבועות לשמונה ולוקח זמן למצוא את התרופה שמתאימה לכל אדם וגם את המינון שהכי מתאים. מינון יותר גבוה לא אומר שהמצב חמור יותר מאחרים אלה שהמטבוליסם שלכם שונה. ועוד שתקופת ההיתרגלות לתרופה עלולות להיות מספר תופעות לוואי שלרוב המוחלט חולפות תוך גג מספר שבועות והן לא נוראות מה שכן החרדות עלולות להחמיר בתחילת הטיפול לכן חשוב לעדכן את הרופא במצבך ולדעת שההחמרה היא עיניין טבעי שיעלם. וחשוב לדעת שבכל אחד מטיפולים התרופתים זה לא אומר שטיפול הוא לנצח הוא יכול גם לשמש באופן זמני כדי לעזור לסגל תכניקות ודפוסי מחשבה שיעזרו לך להתמודד עם הבעיה ואז תוכלי לבקש מהרופאה הטפל שלך להגמל מהתרופה ולהסתדר בלעדיה.

לסיכום כתבת שאת מנסה לעשות הכל כדי לא לקחת ציפרלקס (לא שאני חושב שצריך שכל אחד יקח זה לא סוכריות) אבל יש לבחון מה הסיבה לכך אם הסיבה היא סטיגמה על נטילת תרופות. הן רובן ככולן נובעות מבורות וחוסר ידע התרופות בסך הכל עוזרות לעקוף את המערכת ההורמונלית ועוזרת לשפר את ספיגת ההורמונים וריכוזם בין תאי המוח זה לא אומר כלום עליך בתור בן אדם וזה לא אומר שאת "לא נורמלית" כי כמו שהסברתי המצב הזה מאוד נורמלי אלה שחלק מתמודדים בשיטה אחת וחלק באחרת. גם שיטת הטיפול היא אינדיבידואלית יש כאלו ששימוש בתרופות יועיל להם ויש שיצטרכו טיפול בגישה אחרת. ושימוש בתרופות לא מעיד על רמת הבעיה לעומת טיפול פסיכולוגי אלה על שוני בין האנשים ומחקרים הראו ששילוב בין שניהם הוא המוצלח ביותר. והכי חשוב תחפשי עזרה יש כל כך הרבה פסיכולוגים ופסיכיאטרים שיכולים לעזור כדי מאוד לפנות אליהם. 

תעשי הכי טוב כדי שתרגישי טוב אין מצווה לסבול 😉 בהצלחה רבה!!! (סליחה על האורך מקווה שעזרתי)

הי יקרה, כול הכבוד על ההתמודדות , לא פשוט להתמודד עם התקפי חרדה. יחד עם זאת נראה לי שאת לא בכיוון הנכון . ישנם טיפולים ייעודיים לחרדה כמו טיפולים פסיכולוגיים מסוג של סי בי טי , אי אמ די אר והיפנוזה. היות ואת מציגה אירועים ספציפיים שגורמים לך לחרדה - יש סיכוי רב לצלוח את העניין עם טיפול פסיכולוגי מותאם. מה דעתך?