נראה לי כשהבנתי כשאני מנוהלת על אוכל/דימוי גוף מה אכלתי כמה אכלתי איך אני נראת מה אני מרגישה אחרי שאני אוכלת כל דבר כל ההתעסקות הזאת עשרים וארבע שעות וכל מה שאני עושה בפעולות כדי להיות " מושלמת" בעיני עצמי ( וזה אף פעם לא מגיע) הביא אותי להבין שיש לי בעיה. וגם לעומת אנשים אחרים שאני רואה איך הם מתייחסים לאוכל מפנק וטעים לעומת איך שאני מתייחסת לזה, הם רואים את זה כעונג ואני כעונש..ויש עוד המון המון דברים

אני לצערי לא הרגשתי טוב בכלל היו לי בחילות וסחרחורות וחוסר תאבון מוחלט אפילו לשתות מים לא הייתי מסוגלת בקושי כל הבדיקות דם שלי היו תקינות כך שזה הוביל את ההורי שלי לקחת אותי לבית החולים לבירור העניין ושם הרופאה אמרה לי שש לי הפרעת אכילה יכול להיות שחלק ממכם אפילו מכירות אותה מכירות את ד"ר שלי בן הרוש????

הבנתי שיש לי הפרעות אכילה כשפתאום קלטתי שכל היום אני רק חושבת על מה אני אוכל ומתי ואיך וכמה ומה וכמה קלוריות והבנתי שזה מעסיק אותי יותר ממה שזה מעסיק את שאר האנשים

במקרה שלי הבנתי שאני נכנסת לזה מההתחלה ולפעמים אפילו אהבתי את זה. ואז הגיע השלב שכולם התחילו לשים לב שאני כמעט ולא אוכלת או שהפכתי להיות מופנמת יותר והתחילו לי סחרחורות בחילות כתמים שחורים בראייה והתחלתי לאבד את המחזור שלי. רק אז הבנתי מה המשמעות של מה שאני עושה

האמת שאני הבנתי תמיד שאני עושה משהו לא נכון . אני מציעה לך לדבר עם מישהו שיכול לעזור , אפילו אם זה היועץ בבית ספר או כל בן אדם קרוב שיכול להקשיב . לשתף מישהו יכול לעזור להבין ... אתה תמיד מוזמן לדבר איתי