מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה
כמוניאישיות גבוליתאז מי אני בכלל?

אז מי אני בכלל?

יוסי 82

יוסי 82

מנהל קבוצה
22/07/20 19:35
3 תגובות

היי, אז שמי יוסי, בשלהי העשור השלישי בחיי, אב לשתי נסיכות קטנות ומדהימות שלאחת בדיוק נפלה שן ראשונה שבוע שעבר :)
בדיוק יוצא ממשבר מאוד גדול עם שני אשפוזים בסגורה, נלחם ומדשדש רגליי החוצה (בתקווה). ממתין לאינטייק בשיבא בשבוע הבא לאשפוז יום, לוקח בחשבון שגם לא יקבלו אותי.
אז ככה:
לפני קצת יותר מעשור (12-13)הכל התפוצץ החוצה, עד אז הייתי שמח כלפי חוץ ועצוב שבור וגמור מבפנים. הייתי פוגע בעצמי, מרעיב את עצמי, מקיא, הפרעות אכילה התפתחו מהדכאון הקשה שהייתי שרוי בו שנים בלי בכלל לדעת שאפשר להרגיש אחרת. הייתי מוצא מזור בפגיעה עצמית , דמעות הדם היו כואבות פחות, וכן נסיון האחר כך בהסתרה היה גורם לי לבושה ענקית, כי נורמלי זה לא.
זה היה שנה אחרי שאבי נפטר. הדחקתי והמשכתי כאילו כלום, לא הצלחתי, רציתי, אבל לא הצלחתי להזיל דמעה, לא בכיתי מקטנות עד גיל 30 בערך.
ואז....ביציאה לבר
מישהי שיצאתי איתה לדייט עשתה מעשה שהיה אסור לה לעשות (אולי פעם ארחיב) ובגללה קיבלתי התקף פסיכוטי שנמשך בערך 5 ימים.
הייתי הראשון בארץ שחטף טייזרים 7 במספר עד שירדתי לרצפה- פעמיים יום אחר יום, כי ביום הראשון חשבו שקיבלתי הפרעת קצב מכל החשמל אז אשפזו אותי בבית חולים, בבוקר פשוט קמתי ניתקתי עצמי מהמכשירים, לא הבנתי מה קורה והלכתי הביתה, זה אחרי שהייתי חמוש בסכינים מול חבורת שוטרים שהגיעו לבית עקב כל מיני פוסטים משונים וככל הנראה גם שיחה עם פסיכיאטרית בזמנו, מי זוכר בכלל מה היה שם. אחרי שהגעתי לאשפוז מלא, קיבלתי כדורים ואיזנו אותי .
ככה קיבלתי את הכל לתוך הפנים, כל מה שאגרת התפוצץ לך בפנים, כמה יכולת עוד להחזיק?
מאז ועד היום, אחרי נסיון אחד שלא צלח ובתקווה שלא יהיו כאלו יותר, אני מנסה לשקם את עצמי, לעשות עוד תואר, לנסות תחום כזה או אחר, לא אשקר זה לא קל, בטח כשאין מערך תומך.

אבל יום ביומו, להקיף עצמנו באנשים טובים ולהלחם כל יום ביומו.

איף...יותר מדי דמיון בין הפוסטים.


תגובות

נילי0
22/07/20 19:54

וואווו, הספקת הרבה בחיים:)! תצליח בכל מה שאתה עושה! ואיזה כייף זה 2 בנות...תאהב אותם הכי בעולם...

יוסי.82
מנהל קבוצה
מתמודד עם קשיים נפשיים כבר המון שנים, C-PTSD עם אישיות על הגדר ועדיין חולם להיות נורמלי, אבל החיים הפכו אותי לפסימיסט ציניקן או יש האומרים אופטימי עם ניסיון, מתמודד למעלה מ12 שנה עם הרבה שיט ומשתדל לקום להלחם כל יום ביומו. כיום כאשר אני כמעט נושק ל40 , מנסה ללמוד מחדש איך הולכים ואיך מדברים, בפעם המי יודע כמה בחיי- נשברתי לרסיסים ואני אוסף את חלקיי
22/07/20 19:58

נסיכות של אבא. אני הכי מרגרינה בעולם כשאני לידן. חלק מהמשבר שלי היה להשלים עם העובדה שחיי אינם כבר בידי. ליטול את חיי כרגע זה אגואיזם ואני לא יכול לעשות את זה לבנותיי, כל המעבר שלהן היה לתת להן קרקע טובה ובריאה יותר לגדול בה, אז מעשה שכזה מבטל לחלוטין את כל מה שעשיתי. לקח לי זמן להשלים עם העובדה שזכות הבחירה הזו ניטלה ממני ואני "כלוא" בין שני עולמות ללא יכולת בחירה.

יוסי.82
מנהל קבוצה
מתמודד עם קשיים נפשיים כבר המון שנים, C-PTSD עם אישיות על הגדר ועדיין חולם להיות נורמלי, אבל החיים הפכו אותי לפסימיסט ציניקן או יש האומרים אופטימי עם ניסיון, מתמודד למעלה מ12 שנה עם הרבה שיט ומשתדל לקום להלחם כל יום ביומו. כיום כאשר אני כמעט נושק ל40 , מנסה ללמוד מחדש איך הולכים ואיך מדברים, בפעם המי יודע כמה בחיי- נשברתי לרסיסים ואני אוסף את חלקיי
22/07/20 20:12

תעשו גם רשימה, תכתבו דברים שהצלחתן להשיג ושאף אחד לא יכול לקחת ממכם.

הספקתי הרבה יותר, אני מאוד אוהב תחביבים ובכלל אוטו דידקט כשמדובר במשהו שאני אוהב.

את הפרעות הקשב והריכוז גיליתי בכלל בשנה השניה בתואר הראשון:) עד אז חשבתי שכולם חושבים כמוני :)

קצת דברים טובים:
2 תארים, אחד בספרות ופילוסופיה והשני במשפטים, הכל ממלגות כמובן.
עורך דין בהכשרה אבל שונא את זה מהיום שהתחלתי ולכן לא עבדתי בזה יום בחיי לאחר שסיימתי את ההכשרה.
יש לי חגורה שחורה באמנויות לחימה, ועוד עשור בלימוד אמנויות לחימה אחרות, ללמוד וגם ללמד.
אהבת עבר היא גם גלישת גלים, תחביב אליו אני חוזר ממש בימים אלו.
די טוב בחיקוי תנועתי מה שאומר שטוב בריקוד, פעם בצעירותי הייתי חזק בריקודי זוגות (טנגו,ולס,סלסה וכו') אולי גם שם אבקר כשטירוף הקורונה ייגמר.
אוהב ספורט אתגרי וכל מה שקשור לאדרנלין אפשר לומר שאני אדרנלין ג'נקי, גם אופני ואופנועי שטח וכו'.
מלמד את עצמי עכשיו לנגן על מפוחית :)
הייתי בעברי מנחה בפרויקט מיכאל (מי שמכירה) אחד הדברים היותר קשים שעשיתי בחיי.
2 בנות מדהימות!
אופנוען ברמ"ח איבריי, מעולם לא היה לי רכב, רק אופנועים בדגש על אופנועי ספורט עם אהבה ענקית למכונאות אופנועים כתחביב וכמובן להשכבות במהירויות שהשתיקה יפה להן. וכו'...

כל אחד ואחת מאתנו צריכה רשימה כזו תלויה על המקרר או על הפאקינג אף מול העיניים.
שיהיה לנו זמין ושנספיק לקחת אתנו כשאנו נופלים לבור חשוך, בהתחלה זה לא אומר כלום ואתה רוצה לזרוק את זה הצידה, אבל כשמרגישים טיפה מעט יותר מעודדים, הרשימה הזו מראה שיש גם אחרת, רק צריך להסיט מבט הצידה לראות את זה.