שלום רב,

התשובה שונה מקופה לקופה. 

עד לאחרונה היו רוקחים קלינים רק בקופת חולים מכבי וכללית. נכון להיום בעקבות שאלתך, למדתי שגם במאוחדת יש רוקחים קלינים

בכל מחוז יש רוקח אחד, שניים עד שלושה רוקחים ורובם במשרות חלקיות.

הרוקחים הקלינים עוסקים בנושאי מטה, ונותנים ייעוץ תרופתי לרופאים ולא לחולים.

הסיבה היא שייעוץ תרופתי למטופל גוזל זמן  רב מאד, בעוד שייעוץ תרופתי לרופא, גוזל פחות זמן מהרוקח הקליני. בזמן של ייעוץ למטופל אחד, אפשר לייעץ לרופא עבור 4 מטופלים ואף יותר.

כיוון שמספר הרוקחים הקלינים הוא קטן ביותר יחסית לצורך של המטופלים לקבל מענה, הפתרון הזמין הוא זה ולצידו רוקחים יועצים שאינם רוקחים קלינים.

בקופת חולים לאומית, וגם במאוחדת הוכשרו רוקחי קהילה, שאינם רוקחים קלינים,  כרוקחים שנותנים ייעוץ תרופתי. זהו יעוץ שונה, שממוקד בתרופות שלוקח המטופל ולאו דוקא במחלות שלו, מטרתו היא בעיקר לקיחה נכונה ורציפה, תוך מתן מענה למצוקות המטופל באשר לתרופותיו. גם בכללית ראיתי שרות כזה מוצג בבתי מרקחת של הקופה, כשרות נפרד שאיננו קשור לייעוץ התרופתי שנותנים הרוקחים הקלינים לרופאים.

במכבי לא ראיתי, אבל אם יש אתם מוזמנים לתקן אותי.

יש קופות, שאם מגיעים לרופא או לשרות הגריאטרי, מקבלים גם ייעוץ תרופתי מרוקח קליני, כך זה היה למיטב ידיעתי במכבי (על פי דוח מבקר המדינה מ 2010)  במקרה זה הייעוץ ניתן למטופל. אני מודה שאינני מעודכנת במה שקורה היום עם השרות הזה.

לסיכום,

יש צורך לברר בכל קופה ובכל איזור מה מקובל. אני במקומך הייתי פונה למנהל בית המרקחת של הקופה באיזור מגוריך כדי שיעדכן אותך מה מקובל בקופה שלכם, ומה באזור שלכם.

בהמשך, אבקש מרוקחים קולגות שלי מהקופות השונות להכנס כאן ולעדכן,

מקווה שעזרתי,

בברכה,

סימה לבני
רוקחת
המרכז לייעוץ תרופתי אישי
www.mypharmacist.co.il
מחברת הספר: "לעשות סדר בתרופות- בעידן שבו המידע אינסופי"

שלום רב,

אינני חושבת שמדובר חס וחלילה ב"רפי שכל" כמו שנרשם למעלה. מדובר כמו תמיד במחסור בתקציבים ומחסור בכח אדם, רוקחים קלינים. וכמו שתראה בהמשך בתשובות שקבלתי מהקופות השונות, יש פתרונות יפים, שלא תמיד ידועים לכולם, ואני שמחה לפרסם אותם כאן:

מקופת חולים מאוחדת קבלתי את התשובה הבאה:

כיום, בקופת חולים מאוחדת קיימות 2 מסגרות למתן יעוץ רוקחי יזום עבור מטופלים:

1. יעוץ ע"י רוקח מייעץ- הייעוץ ניתן למטופלים. יש לנו כ-80 רוקחים מייעצים בפריסה ארצית שעברו הכשרה ייעודית לביצוע הייעוץ. לרוקח המייעץ ישנה גישה לתיק המטופל, הוא מבצע בחינה של הטיפול תוך מעבר על בדיקות מעבדה, אבחנות, סיכומים ותרופות. נבדקות התנגשויות בין-תרופתיות, התאמת תרופות למצבי מחלה ועוד. במידה והרוקח מזהה בעיות פוטנציאליות בטיפול נעשית התערבות מול רופא המשפחה. במידת הצורך הרוקח מתייעץ עם רוקח קליני.
2. יעוץ ע"י רוקח קליני- הייעוץ ניתן לרופא המטפל. במידה ומטופל מעוניין ביעוץ רוקח קליני, עליו להפנות את הבקשה באמצעות רופא המשפחה. הרוקח הקליני מבצע אנליזה מקיפה של התיק הרפואי ושולח התייחסות לרופא המשפחה.

כמובן כל זאת מעבר ליעוץ וההדרכה שמטופלים מקבלים במסגרת ניפוק התרופות בבית המרקחת.

ותודה לרוקחת הראשית ולרוקחת שאחראית על הרוקחות הקלינית על תגובתם המהירה,

בברכה,

סימה לבני
רוקחת
המרכז לייעוץ תרופתי אישי
www.mypharmacist.co.il
מחברת הספר: "לעשות סדר בתרופות- בעידן שבו המידע אינסופי"

מקופת חולים מכבי קבלתי את התשובה הבאה:

הרוקחים הקליניים שלנו עובדים ומייעצים לרופאים המטפלים

הם לא יושבים או מייעצים לחולים, זאת מכיוון שהמשאב הזה מצוי בחסר גדול וחשוב לנצל את הרוקחים הקליניים ליעץ לרופאים לטפל טוב יותר במטופליהם.

בנוסף,

1.      יש בחלק מהמחוזות שת"פ בין מחלקות גריאטריות ורוקחים קליניים

2.      יש רוקחי דלפק שנותנים בנוסף יעוץ למטופלים שלא במעמד הניפוק אלא בהזמנה מסודרת.

תודה לרוקח הראשי של מכבי ששלח לי את התשובה, והשורה התחתונה שאני מבינה מכאן, שמי שמעוניין בייעוץ תרופתי במכבי צריך לפנות לרופא המטפל העיקרי שלו, או למנהל בית המרקחת שבו הוא מקבל את התרופות, כדי שיציעו לו את הפתרון הזמין להם.

בברכה,

סימה לבני
רוקחת
המרכז לייעוץ תרופתי אישי
www.mypharmacist.co.il
מחברת הספר: "לעשות סדר בתרופות- בעידן שבו המידע אינסופי"

,תודה על ההשקעה בתשובות

האם מישהו יודע מה המצב בכללית?

בגדול זה בהחלט קשור בתפישה של ציבור רפה שכל... כלומר ציבור שלא אמור להבין דבר ושום כלום על גופו ועל הדברים שהוא מכניס לתוכו, בין אם מדובר במכולת ובין אם בבית המרקחת של הקופה. אח גדול חכם ויודע כל או איזו אפליקציה לבטח יודעים מה רוב האנשים מכניסים לעצמם לגוף והם גם דואגים מאוד להבטיח שהכול בסדר... אבל האיש הפשוט לא אמור לדעת ולכן חבל לבזבז עליו.

זה שהקופות מאפשרות לחברים את הפנייה הפרטית באמת יפה מצדן. למען האמת הן הולכות ומשתכללות בחופש המוחלט שהן מעניקות למבוטחים לפנות לאינסוף גורמים פרטיים ובדיקות פרטיות.

זה שאינן חושבות כי החברים צריכים להתעמק חלילה בתרופות שהן נוטלים ובהשפעתן עליהם מלמד למעשה על שותפות אינטרסים חשודה בין הקופות לבין חברות התרופות כאשר הצד החלש הוא 'החברים'... במציאות הישראלית אין למעשה חברים חוץ מכמובן אגד והקופות וכו'

הי,

אני לא אוהבת את ההגדרה של הציבור הרחב כ"רפי שכל" , ובוודאי שהקופות והמדינה לא מסתכלים עליו כך, אבל אין ספק שהציבור חלש. ולמה אני מתכוונת?

לי די ברור שאם הציבור הרחב היה דורש ייעוץ תרופתי כחלק מהשרות שקופות החולים צריכות לתת, או כחלק מסל הבריאות, כבר מזמן היה כזה שרות.

והראייה לכך, היא שכשהציבור הרחב "דרש" רפואה אלטרנטיבית, והראה לקופות שהוא מוציא סכומי עתק על רפואה אלטרנטיבית במסלולים פרטיים, הבינו קופות החולים, ונכון להיום, כל הקופות מספקות את השרותים האלה.

וכאן אנחנו מגיעים לתשובה האמיתית, למה זה לא כמו שאתה מציג את זה. כי השורה התחתונה כאן היא כסף. הקופות הבינו שברפואה אלטרנטיבית יש כסף, והרבה כסף, ולכן הוסיפו את השרות. זה לא יוצא מתקציבן הלאומי. אם המטופלים היו פונים בהמוניהם לשרותי ייעוץ תרופתי פרטיים, והיו מוכנים לשלם עבור ייעוץ תרופתי, והקופות היו מבינות שיש כאן כסף. כבר מזמן השרות היה בקופה. אלא שלא זה המצב.

מה המצב?

1. עלות של ייעוץ למטופל היא גבוהה.
2. רוקחים קלינים הם לא משאב זמין, וכשהם זמינים הם מצפים לקבל תשלום מכובד על השרות שלהם,
3. שרותים פרטיים שקיימים בשנים האחרונות, מדווחים על כך שהציבור לא מוכן לשלם באופן פרטי על השרות כמו שהוא היה מוכן לשלם עבור רפואה אלטרנטיבית. והאלטרנטיבה:
4. ייעוץ תרופתי  ע"י הרוקחים שכבר נמצאים בקופות, "רוקחים רגילים" שאינם רוקחים קלינים, מחייב הוספת תקנים והקצאת זמן לייעוץ תרופתי אישי.

בדוח מבקר המדינה מ 2010 דווח על 103,000 מטופלים מארבע קופות החולים שלקחו יותר משבע תרופות ויכלו להנות מייעוץ תרופתי. לקישור לדוח בנושא "טיפול מרובה תרופות לקשישים הקלק כאן.  גם אם כל אחד מהם היה מקבל פגישה של שעה עם רוקח, היה צורך בתוספת של מינימום  103000 שעות בשביל לתת מענה לצורך.

כיוון שהרופאים לא דורשים, והחולים/המטופלים לא שובתים, והרוקחים קולם לא נשמע, המדינה מעדיפה להעביר כספים למקומות שעושים רעש גדול יותר ולא למערכת הבריאות למטרה זו. ובכלל לא למערכת הבריאות, כמו שאתה בוודאי רואה בתקשורת.

מכאן שחזרנו לנקודת המוצא, השרות, נכון להיום, קיים בצורה מסוימת בכל קופות החולים. ולא ע"י רוקחים קלינים. מטופל שמעוניין לדבר עם רוקח ולקבל ייעוץ על תרופותיו, נכון לישראל של היום, צריך לבדוק בבית המרקחת של הקופה שלו איזה שרות עומד לרשותו, או לחילופין, לפנות לשרות פרטי.

ואני אוסיף כאן פרסומת קטנה, לטובתך, דר' פזית שקד שענתה לך למעלה היא אחת מהרוקחות הקליניות שעבדה עד לאחרונה בכללית, והיום היא נותנות את השרות הזה באופן פרטי. אתה יכול לפנות אליה ישירות דרך האינטרנט או דרך תשובתה למעלה. אינני קשורה אליה בשום דרך עסקית ואין לי כל רווח מהפנייה זו, היא נסיון כן לענות למצוקתך.

מקווה שהתמונה ברורה יותר עכשיו,

בברכה,

סימה לבני
רוקחת
המרכז לייעוץ תרופתי אישי
www.mypharmacist.co.il
מחברת הספר: "לעשות סדר בתרופות- בעידן שבו המידע אינסופי"

הי לכולם,

לגבי לאומית, זאת התשובה שקבלתי:

בלאומית קיים שירות של רוקח מייעץ, השירות ניתן לאחר הפנייה  של רופא המשפחה  או רוקח דלפק, ומיועד עבור לקוחות עם ריבוי תרופות מעל גיל 65.

אין שרות של רוקח קליני.

תודה לרוקח הראשי של לאומית.

לגבי כללית, קבלתי את התשובה מרוקחת בכירה:

הרוקחים הקליניים בכללית עובדים במודל לפיו הם מייעצים לרופאים המטפלים בלבד.

נכון לרגע זה, אין בכללית ייעוץ של רוקח קליני למטופל.

מה שכן, כמו בקופות האחרות, גם בכללית רוקחים רגילים נותנים ייעוץ בבתי המרקחת, בתאום מוקדם.

חבל!

בברכה,

סימה לבני
רוקחת
המרכז לייעוץ תרופתי אישי
www.mypharmacist.co.il
מחברת הספר: "לעשות סדר בתרופות- בעידן שבו המידע אינסופי"

תודה על התשובות המפורטות והמושקעות

תיאור הציבור כרפה שכל לא נועד להוות מעין תעודת סוף שליש אלא נועד להמחיש מצב שבו ציבור שלם מאולף דרך קבע למצב של רפיון שכל גמור ביחס לבריאותו.

המצב האידיאלי היה אמור להיות מצב שבו הקופות והציבור חותרים לקראת צמצום היקפי תחלואה. בפועל זה לא מתקיים בין היתר משום שמצב של ריבוי תחלואה נתפש אולי באורח לא מודע במשרת את האינטרסים של גורמי כוח במגרש המשחקים הזה. זה המגרש שבו השחקן המכונה 'הציבור' מטופל כחלש, כלא יודע 'מהחיים שלו"  וכלוקה בסוג של פיגור כרוני.