מנהלי קהילה
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים.
אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית.
בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר.
בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי.
כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/
אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה.
לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים.
בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב.
דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילהלחזור להכל או להמשיך?
לחזור להכל או להמשיך?
07/05/20 21:05
1 תגובות
אני שואלת את עצמי כמה פעמים האם אני הולכת לחזור בחזרה לא לאכול או שאני ממשיכה ואז אני מרגישה שאני לא יכולה פתאום בלי האוכל , שפתאום הרעב מפריע לי שפתאום האוכל גורם לי לבוא אליו ולקחת אותו ולסבול עם רגשות אשם מטורפים..אז אני כבר לא יודעת.. הלוואי והייתי יודעת.
קשה לי עם זה שאנשים רואים שעליתי במשקל קשה לי עם העליה עצמה..קשה לי לשמוע את אמא שלי מספרת לאחותה שאני אוכלת , זה כואב לי זה מציק לי וזה מעצבן אותי. אף אחד לא צריך לדעת שאני אוכלת זה רק גורם לי להרגיש רע יותר עם עצמי, אבל מה אני אמורה לעשות? להגיד לה שלא תספר לה? היא תכעס ותגיד שאני מדברת שטויות .. אני שונאת את זה ואני מתה לחזור לזה בחזרה ולהרגיש איך הגוף שלי יורד ומוריד את כל השומן הזה ממני השומן הארור הזה!!
הייתי חייבת לשתף הרגשתי שזה גדול עלי
דנה צינמן ליטרט
הי יקרה, המאבקים הפנימיים האלה והייסורים הכרוכים בהם, באמת נשמעים בלתי נסבלים. זה היה גדול על כל אחת, כל כך חבל שאת נאלצת להתמודד עם כל זה לבד. אני מקווה שעם כל הקושי שיש בכך, שתמשיכי לאכול ולנסות ולשמור על עצמך.