מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילהFear food וההתגברות עליו

Fear food וההתגברות עליו

26/03/20 0:53
6 תגובות

היי, שאלה קצת שונה..
איך מתמודדים עם הפחד מלאכול מאכלים מסוימים? (לא אפרט מחשש לטריגרים)
אני מצד אחד ממש רוצה לאכול את המאכלים האלה, מצד שני מתה מפחד...
אני יודעת שהפחד לא רציונלי, אבל זה פשוט כלכך מפחיד!
אשמח לעצות...

וגם, האם באשפוז עוזרים להתגבר על זה? (לא בהנחה שמאושפזים על זה, אלא נגיד על אנורקסיה).
שואלת בעיקר על תל השומר בוגרים
תודה!!


תגובות

אני61
26/03/20 2:13

הי.. באשפוז מנסים לגוון לך את האוכל אבל זה מוגבל כי בכל זאת בית חולים. אני יכולה להגיד לך שאני עכשיו בתהליך טוב של לאכול דברים שלא אכלתי... בהתחלה פשוט אוכלת ומנסה (עד כמה שאפשר) לא לחשוב על זה, להמנע מחישובים וכו'. מה שמדהים הוא שעם הזמן יש התרגלות (משהו במוח מתרגל) ואז זה מדהים שפתאום נראה לך לגיטימי לאכול את זה ולא מייסר. זה הצליח לי כבר עם כמה מוצרים. תנסי... בהתחלה מאד קשה אבל אל תוותרי, בלי מחשבות ורגשות. בהצלחה

דנה-צינמן-ליטרט
מומחה כמוני
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
27/03/20 0:38

יקרה, אין דרך להתגבר על פחד (כל פחד באשר הוא) מלבד להתמודד איתו. ככל שאת נמנעת ממאכלים מסוימים (ושוב, זה נכון לכל דבר שנמנעים ממנו) כך הפחד מתעצם והקושי נראה גדול יותר. לפעמים אנחנו מנסים להעלים תחושות של פחד כדי לעשות משהו, להתגבר על משהו, אבל הפחד לא ייעלם מעצמו. אני מציעה לא להילחם בפחד, פחד לרוב לא מושפע מטיעונים רציונליים, אלא לקבל את זה שהצעדים הראשונים, של לחזור ולטעום מאכלים שאת מפחדת מהם, יהיו קשים ומלווים בפחד, ועם הזמן הפחד ילך ויפחת, ככל שתתנסי יותר ותתני לעצמך הזדמנות להתמודד ולהתרגל. נשמע שיש לך מוטיבציה וזה מקום מעולה להתחיל ממנו!

MyStruggle
27/03/20 14:35

תודה רבה. הבעיה היא שכשאני בהחלמה אני מפחדת לנסות דברים חדים וכשאני בריגרסיה יש לי יותר אומץ כי אני בשליטה על כמות הקלוריות שאני אוכלת ויודעת בדיוק לכמה להגיע, ולא צריכה לעשות תחליפים שלחלק יש ככה קלוריות ולחלק כמות אחרת שדיאטניות מחשביות כאותה כמות פחות או יותר.

rlaptn
27/03/20 14:49

מצטרפת לזה שכדי להתגבר על פחד, חייבים לקפוץ למים. אלה יכולים להיות דברים מאוד קטנים. אתן לך דוגמה מעצמי - התחלתי לאכול קרום של לחם דגנים, ללא הדגנים ורק מהפרוסה האחרונה, בהמשך אכלתי את הקרום של לחם שהוא לא בהכרח לחם דגנים, אחר כך אכלתי את הקרום בלי להוריד את כל התוספות מעליו. אחרי שנה פלוס כבר הגעתי למצב של לאכול פרוסות שלמות. פירות - התחלתי מלאכול פירות יער קפואים, בהמשך הוספתי עוד סוגים של פירות קפואים, בשלב מסויים התחלתי לנסות גם פירות לא קפואים. היום אני אוכלת גם וגם. ככה עוד הרבה מאוד מאכלים. אני עדיין סופר בררנית אבל כבר מסוגלת לאכול בציבור (גם אם עדיין סופגת הערות). פשוט תעשי צעדים קטנים קטנים ואל תתייחסי לכל מי שמעיר וצוחק.

דנה-צינמן-ליטרט
מומחה כמוני
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
27/03/20 15:05

זה מאד מובן שזה יותר קשה לך דווקא כשאת בתהליך החלמה, ואולי זו באמת שאלה האם זה הזמן המתאים לאתגר את עצמך. זה מצוין לנסות להתגבר על פחדים ולאכול מאכלים חדשים, אבל אם כרגע הכוחות שלך מושקעים בלשמור על המשקל או לעלות במשקל, אז אפשר לדחות את ההתמודדות הזאת לשלב אחר בהחלמה. אם את בטיפול דיאטני כדי להיעזר בה כדי לחשוב מה נכון לשלב שאת נמצאת בו.

MyStruggle
27/03/20 15:08

תודה רבה. כרגע אני בריגרסיה, ולא בטיפול דיאטני. אולי באמת אחכה עם זה עד שאחזור לטיפוך ואז אעשה את זה בהשגחה של דיאטנית. תודה ושבת שלום!