מה שלומכם קהילה? איך אתם?

אמל״ק - הרבה מומחים כותבים לכם איך להתמודד עם חרדה, כמה מילים על ״איך לא״. כדי לקטוע תחושת חרדה אנחנו נופלים לדפוסים של שימוש לא בריא בהרגלים ובחומרים (פלאפונים, אוכל, סמים), זה לא מרפה את החרדה ליותר מכמה רגעים בהווה, וגם מסבך אתכם ביום שאחרי.

אני רוצה לכתוב לכם כמה מילים על ויסות חרדה והתמכרויות.
המצב הנוכחי אופף אותנו בחוסר ודאות, בדאגות, באי שקט פנימי כואב. הנטייה הטבעית שלנו היא לחפש מזור לכאב הזה, גם אם הוא זמני. אני רוצה להעיר זרקור על דרכי ההתמודדות שעלולות לפגוע בנו בהמשך, ביום שאחרי הקורונה (שאני מבטיח לכם שיגיע).

קודם כל קצת הגדרות - התמכרות הינה פעילות/שימוש אשר אנו מאוד מושקעים בהם, המובילים אותנו לאיבוד שליטה, לפגיעה בתפקוד, בצורך לעלות כל הזמן במינונים, ברצון עז להמשיך, בתסמיני גמילה בהיעדר שימוש ובהטבה באותם התסמינים בשימוש חוזר ועוד...

את השימוש שמוביל להתמכרות אפשר לחלק לשימוש רגיל ושימוש לרעה. שניהם עשויים להביא להתמכרות חדשה, מה ההבדל ביניהם בעת הזו?
אם אני מנצל שעות הבידוד המשפחתי בימי הקורונה לזמן איכות עם אשתי, ושותה איתה כוס יין בערב, אין בכך שום בעיה, אלא אם כן אמשיך מדי יום, מדובר ב״שימוש רגיל״, אך אם אני שותה את אותה כוס יין מדי לילה כדי להנמיך את החרדה ולהרדם, מדובר בשימוש לרעה שבסופו של משבר עשוי להתגלגל להתמכרות.

מספר שימושים לרעה שבולטים במשבר הנוכחי:
1. צריכת חדשות! אם אתם רואים להתעדכן פעם ביום, הכל טוב זה חשוב. אם הטלויזיה עובדת נון סטופ כדי לתת תחושת שליטה במצב ולהרגיע את חרדתכם, מדובר בשימוש לרעה וכדאי להפסיקו. איך זה יראה ביום שאחרי? האם תהיו תלויים בטלויזיה? כנראה שלא באופן ישיר, אך הנזק ימצא את דרכו לשגרת חייכם.
2. פלאפונים - פושים של חדשות, ווטסאפים בקבוצות הגן, עדכונים מחברים לעבודה. אם אתם מוצאים עצמכם רצים לנייד על כל זמזום וצפצוף, בלי מטרה אחרת מלבד לחוות את אותה תחושת שליטה אשלייתית- אתם בבעיה. זה מונע מכם להיות ברגע, עם המשפחה, עם עצמכם, עם החיים עצמם. במקום זה אתם מוצפים במידע שהולך ועורם ערימות חדשות של חרדה.
3. אוכל. אוכל זה מנחם, אוכל זה ישראלי. אבל אם ידכם קלה על המקרר ומגירת החטיפים, ואתם זקוקים לערימה נאה של פחמימות כדי לצלוח את העדכונים היומיים, תזכרו שלפחמימות תסמיני גמילה לא קלים, וצפוי לכם מאבק עיקש מול עצמכם בחלוף המגיפה הנוכחית (ותחילתה של מגיפה חדשה לצערי, של השמנה ומחלות לב).
4. סמים - אם אתם רואים שממצב בו אתם מעשנים ג׳וינט פעם בשבוע עם חברים, עברתם לשימוש תדיר יותר (כי יש זמן, כי יש סיבות לחפש ״אוויר לנשימה״), שימו לב שמדובר במשבר שלא יחלוף בקרוב ושהתדירות של השימוש שלכם תמשיך ותעלה עד שכבר תתקשו להפסיק.

לסיכום, תזכרו שהכל צריך להיות במידה, והדרך להשיג שליטה אמיתית, כזו שתקטין את החרדה, היא בפיתוח שגרה תקינה, והרגלים בריאים, שיאפשרו לנו תפקוד לאורך המשבר וביציאה ממנו.

מאחל לכם רגעים קלים, אוטוטו זה מאחורינו.
ד״ר אילן וולקוב
מטפל בהתמכרויות
מתמחה במערך הפסיכיאטרי במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב)