מנהלי קהילה

מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.

פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.

מורן וילנר סקאל

שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!

אפרת וייס שורץ

נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.

כמוניהפרעות אכילהאין לי כותרת

אין לי כותרת

סתם מישהי אחת

02/11/19 16:18

4 תגובות

לרקע הכללי יש לי היסטוריה של הפרעת אכילה כלשהי שאופיינה בצמצום והקאות והתפתחה לבולמיה במשך 3 שנים בערך. אחר כך היו לי 3 שנים שהיא הייתה ברגרסיה עם תקופות קצרות של נפילות. עכשיו עוברת נפילה שמרגישה לי חזקה יותר מהאחרות, אולי שוב נפילה להפרעה?
אז כבר שלושה שבועות שאני בקושי אוכלת.. עם שתי הפסקות קצרות. השבוע האחרון היה החזק ביותר צמצום גדול (הכנסה מאוד מצומצת ורק של ירקות ופירות ואף צום), ירידה גדולה במשקל ביחס למצופה תקין.. ופעילות גופנית מוגברת לעומת מה שרגילה.
באמצע השבוע כבר נהיה יותר קל מבחינת הרעב, כבר פחות הרגשתי אותו, אך מיום שלישי התחילו תחושות פיזיות קשות. בשלישי בערב הייתי מפורקת רעידות סחרחורת וקושי לקום מהמיטה וגם קור מוגזם, בבוקר עבר אך המשיך שוב ברביעי בערב כאשר יצאתי להליכה וריצה ושוב אותו דבר בחמישי. אתמול היו התחושות האלו מהצהריים והיום הרגשתי שקמתי מיובשת (אף שאני מקפידה לשתות הרבה יותר משרגילה) ואותן תחושות ברמה קצת קלה יותר.
האם זה הגיוני שאחרי שבוע ארגיש מפורקת? יש לציין שהמשקל שלי הוא עודף משקל...
עוד יש לציין שהתחלתי תהליך לקבלת טיפול (כללי לא בהקשר של הפרעת אכילה, כי יש עוד בעיות..) אז אין צורך להגיד לי שאני צריכה טיפול... הבעיה היא שעד שבאמת אתחיל טיפול יקח זמן..
לא רוצה להפסיק עם זה וגם לא רוצה להתפרק לחלוטין... זה יכול לקרות?

תגובות

ד״ר מיכל בן מאיר

מומחה כמוני

פסיכולוגית קלינית, עובדת בקליניקה פרטית באזור פרדס חנה-כרכור. את לימודיי עשיתי בניו יורק, ארה"ב וכשחזרתי ארצה לפני 10 שנים השתלבתי בעבודה במרפאה להפרעות אכילה ברמב"ם, שם עבדתי במשך שבע שנים. התמחיתי בהפרעות אכילה דרך כתיבת עבודת הדוקטורט בנושא תקשורת ריגשית באנורקסיה נרבוזה וכמו כן דרך ניסיון קליני עשיר עם נערות ונשים המתמודדות עם הפרעות אכילה. אני מאמינה שאחד הגורמים החשובים בהתמודדות עם הפרעת אכילה ובתהליך ההחלמה הינו בקשת עזרה ותמיכה, וכיום, כאשר האינטרנט מציע קהילות שונות לתמיכה ניתן לבחור להיעזר וללמוד שאת לא לבד במערכה. אשמח להציע מנסיוני ולשלוח יד ואוזן קשבת (ווירטואלית) למי שזקוקה. *(הנכתב לעיל הינו בלשון נקבה אך מיועד גם לנערים וגברים כאחד).

02/11/19 17:10

הי, אני אתן לדנה לענות על שאלותייך רק לאמר שטוב שאת נעזרת ואם הסימנים הפיזיים ממשיכים/מחמירים מציעה לפנות למיון. יכול להיות שאת צריכה לקבל נוזלים לחיזוק. בהצלחה.

דנה אברמוביץ

02/11/19 18:37

הי, אני חושבת שהשאלה אם זה הגיוני או לא אינה רלבנטית...עובדה שזה קורה. עובדה שההרעבה העצמית יחד עם המאמץ הגופני הלא מותאם פוגעים בך וגופך מסמן לך זאת הצורה ברורה. כדאי כבר עכשיו, עוד לפני שהטיפול מתחיל, לגשת לרופא על מנת שיבדוק לך מדדים כמו דופק, ל"ד ומה שיחשוב לנכון. שמרי על עצמך....