בדרך כלל אני כותבת כאן בעיקר כשאני למטה , בירידה .
הפעם לא.
קניות של בגדים תמיד היו מיני טריגר מבחינתי . לא ראיתי את עצמי בין כל הדוגמניות הקטנטנות בשלטים או ליד כל הבובות הדקיקות בחלונות הראווה.
הייתי גוש מביך ומוזר .
פיל בחנות חרסינה.
יש ימים שזה חזק מתמיד , התחושה הזו .
היום הסתובבתי בקניון ,ועברתי ליד חנות בגדים (רשת שאני יודעת שפועלת להעלאת המודעות לדימוי גוף חיובי,ואני מאוד מעריכה אותם על זה) .
ושמתי לב שהבובות שם במידות מאוד לא רגילות ולא טיפוסיות לחנות בגדים .
המידות היו אנושיות!
היו לבובות ירכיים בהיקף הגיוני, ומותן ממוצעת,ומראה בריא. הם היו יותר לכיוון הרזה אבל הן נראו כל כך שונות מבובות אחרות.
באמת שהתרגשתי. פעם ראשונה שראיתי משהו שדומה לי.
הייתי באמת על סף בכי. ויכול להיות שהרבה לא יבינו מה אני עושה סיפור מבובה , יכול להיות.
אבל מבחינתי , זה סוג של רואים אותי.
אני לא נכנסת למשבצת של הרזה ואני גם לא בצד הקיצוני יותר. אני באמצע . ועד עכשיו הרגשתי שמצפים ממני להתאים למשבצת הראשונה .
ומדהים שלאט לאט מופיעים גם דברים כאלה .
לא יכולה אפילו להתחיל לתאר את הסיפוק שהרגשתי .
מצרפת תמונה חצי ברורה .