יש שני דרכים, שחור ולבן. אם תתקעי באמצע את פשוט תתפוצצי. או שתוציאי את המחשבות על דף תכתבי את הכל, בפרטי פרטים- או שתעסיקי את עצמך במשהו אחר. רק בבקשה אל תושפעי מהמחשבות האלו, את חזקה מהן ואת זו ששולטת עליהן, לא הן עלייך.

היו לי ימים אפלים שפשוט רציתי לגמור עם זה אבל אז חשבתי על כל הדברים שאני אפספס בחיים. האוכל הטוב, הקפה, הטבע היפה, המוזיקה החדשה. האם שווה לוותר על כל היכולות שלי בגלל שמשהו בחוץ גורם לי להרגיש רע עם עצמי? אמרתי להם לכו לעזאזל וקחו את החברים שלכם איתכם. כן יש ימים קשים אבל יש מלא דברים טובים שאפשר לעשות כדי להתמודד עם זה.

היי מישהי, קיבלת כמה עצות טובות מאד להתמודדות עם מחשבות אובדניות. חשוב לציין שמחשבות כאלו הן דבר נורמלי, ורובנו נחשוב אותן במהלך החיים. דרך נוספת להתמודדות היא לשתף מישהו שקרוב אלינו, כדי שנוכל להיות פחות לבד עם הפחד והכאב הנפשי שלרוב מגיע עם המחשבות האובדניות. אפשרות נוספת היא לפנות לקבלת עזרה מקצועית, שמסייעת בהקלה על הכאב הנפשי וכתוצאה מכך גם בהפחתת המחשבות האלו. מוזמנת לספר עוד על עצמך ועל מה עורר את המחשבות האלו?

כן, זה מדאיג, ועצוב וכמעט אירוני. אבל אלה מחשבות מרגעים "צלולים" כביכול, לא של אותו הרגע, באיזה לילה אחד, שבו הסיבה היחידה שנרגעת מספיק מבכי בכדי להירדם הייתה הדימיון של עצמך נופל מצוק בריפיט. או שזאת רק אני...

אני חוזר להתמכרות שלי שזה הטלפון גולש כל היום ביוטיוב אז החיים נראים לי הרבה יותר יפים עד שאני קם מחר בבוקר שוב לשגרה של שום כלום של התמכרות

אני משתעשעת במחשבות האובדניות, סוג של לחיות בפנטזיה. זה גם ממכר. לאחרונה בעקבות לידה שקטה שעברתי התחלתי לשתף אחרים כשבאה לי מחשבה אובדנית, שזה פחות מוצלח.

פותח ת'פלאפון ורואה סרטונים מעניינים ביוטיוב. הרי אני לא אעשה כלום בנוגע לזה אז בשביל מה לחשוב על זה? כן, אם פתאום יש משהו מבאס אז זה קופץ לראש. אבל הרי אין כפתור שמוציא אותנו מפה אז זה סתם בזבוז זמן לחשוב על זה.