הבעיה שאחרי 3 חודשים לא רק שאף אחד לא נותן תרופות כלשהם שיקלו עלי. אף אחד לא נותן אפילו עצה כלשהי מה אפשר לעשות או איך להתנהל כדי להרגיש טוב יותר. כבר התחלתי להכנס לסוג של דכאון מרוב שסובל כל כך הרבה זמן

שלום, הירידה שציינת בתפקוד הלב באקו לב שעברת היא אכן קלה. הבירור שאתה עובר נשמע נכון. אני ממליץ לך לבקש הפניה למרפאת אי ספיקת לב באחד מבתי החולים הגדולים, כמו איכילוב, שיבא , בילינסון וכו׳. הקופה תוציא טופס 17 ללא עלות משמעותית נוספת מצידך, והיתרון הגדול הוא שהמרכזים אלו לרוב יושבים מומחים בתחום שיתנו מענה טוב ומקצועי. מאחל לך כל טוב ובמהרה ד״ר אסי מילויצקי

אכן קלה אבל משום מה מרגיש ממש רע. מחר אמור לעבור אקו לב חוזר לבקשת הקופת חולים, יעדכן בתוצאות. ולא יודע אם הדברים יכולים להיות קשורים, אבל גם עברתי דלקת ריאות קשה בחורף שלקח לי חודשים להחלים ממנה. תודה רבה על העצה. אני חיפאי וינסה לבקש הפניה לרמב"ם

אם צריך לתאר בקצרה את התחושה שלי אז מרגיש כאילו הדם לא זורם בצורה תקינה. ויש סוג של התכווצויות שרירים בחזה אבל לא באזור הלב עצמו שלפי ידיעתי זה באמצע, מרגיש את זה בעיקר בצד שמאל.

היי, אני עם אי ספיקת לב EF=25% ומכיר היטב את הבעיות שאתה מתאר. כמה עצות ללא עלות בשביל לשפר את המצב - דבר ראשון תתחיל לעשות הליכות יומיות, חצי שעה ארבעים דקות... כמה שאתה יכול, זה משפר פלאים את ההרגשה. דבר שני, אוכל... בלי מלח בכלל, אף פעם, לעולם לא. תשמור על מינון של 1000-1500 מ"ג נתרן ביום (בכל דבר דוחפים היום מלח). ולבסוף דיאטה, אם אתה קצת מלא/רק בפינות/עגלגל וכו' - כל קילוגרם שווה זהב, מרגישים היטב את ההקלה כשמרזים, אפילו קצת. זה מאבק יום יומי קשה ודי מתסכל בייחוד כשלא רואים עליך שאתה חולה, ולא מבינים מה לא בסדר איתך (אני פוטרתי מעבודתי כי לא הייתי מספיק אסרטיבי ונמרץ).

אי אפשר לרפא אי ספיקת לב, זה מה יש ועם זה צריך לנצח. מה שכן אפשר בהחלט לשפר את ההרגשה ולעזור ללב בעזרת אורח חיים שמותאם למצב החדש ותרופות. לגבי העניין הכלכלי, כל האישפוז שלי, הבדיקות וכל מה שמסביב לא עלה לי שקל. הכל כוסה על ידי קופת החולים (במקרה שלי מכבי), לא שהם חפים מבירוקרטיה וטירטורים, אבל בסוף חוץ מהתרופות לא שילמתי על כלום. אני מבין איך עיסויים ודיקור יכול לעזור, אבל זה זמני, כשהלב לא עובד כמו שצריך אז אין זרימה תקינה של דם. היית כבר אצל רופאים? מה הם אומרים? אל תזניח את הסיפור הזה יעלה כמה שיעלה, אני סחבתי חודשיים עד שהתחילו ממש סימני חירום (קוצר נשימה חמור, בצקות ברגליים, חוסר יכולת לדבר יותר ממשפט אחד) ולהבנתי רק עשיתי לעצמי יותר נזק עם הדחיינות הזאת. רק בריאות.