מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.

פחד

03/08/18 17:52
10 תגובות

אני אוכלת ואוכלת לא מקיאה אחרי זה לא מנסה להקיא רק אוכלת עוד ועוד ועוד .. בסוף היום כמה משלשלים אבל לא שזה עושה משהו אני רואה שהמקל עולה בקצב מהיר מאוד.. ואני יודעת למה .. עקפתי כבר את היעד.
אבל משום מה המספרים הגבוהים האלה לא גורמים להפסיק לאכול.
עכשיו זאת אומרת מתחילת השבוע אני לא בבית אבל מה יקרה שאני אחזור הביתה שככביכול אחזור למציאות? כשאעלה על המשקל ואראה שהמספר הגבוה הזה הוא אמיתי!! וחוץ מהמשקל זה הבטן! אני רואה הבדל אני מרגישה אבל למה אני ממשיכה??? מה עובר עלי? מה הטירוף הזה? ואני באמת מפחדת מהרגע הזה שאני אחזור הביתה אעלה על המשקל שלי ואראה ששהמספר הוא כמו במשקל אצל סבא וסבתא? מה אני אעשה? אחתוץ את עצמי אכנס לדיכאון עמוק? אצרח? אקלל? אני לא אני בטח אשתוק חזק חזק אשמור את הדמעות חזק בפנים ואקח את הסרגל ליד.. אוסיף עוד מילה .. בסוף יהיה לי אוסף מילים חקוק בעורי. כותבת מפוחדת מיואשת מבולבלת אבודה וחסרת יכולת טובה


תגובות

25אני
04/08/18 9:03

אולי את מנסה להפחית ואז נכנסת לבולמוסים? יכול לעזור לך להגדיל את הארוחות קצת אולי?

פפפפ
04/08/18 20:30

צריך עזרה מקצועית נשמה זה באמת קשה מאוד לבד חייב לשתף משהו שמלווה

כן.-נלחצת-
05/08/18 1:56

אבל איך יכול ? אני רוצה לרדת ואני עושה הפוך ממה שצריכה כדי להשיג את זה??:sad::sad:

פפפפ
05/08/18 6:09

כי יש דברים שקשה לנו לבד! ומסתבר שהגדולה היא לדעת לבקש עזרה! עד ההפרעות אכילה הרגשתי תמיד שיכולה לבד ...ופתאום כנראה שלא...:confused:

כן.-נלחצת-
05/08/18 11:31

אוףףף:sad:

פפפפ
05/08/18 11:40

זה לא חייב להיות אוף להפך זאת תחושה ממש טובה שמשהו עוזר ...למדתי את זה ולא האמנתי שזה גם נותן תחושה טובה

שלום לך :) אני מבינה ממה שאת כותבת, שאת מרגישה שאיבדת שליטה על האכילה שלך ושאת במצוקה גדולה. בת כמה את? האם את מקבלת עזרה?

כן.-נלחצת-
05/08/18 20:46

אני עוד מעט בת 16. נמצאת במרפאה אבל לא משתפת פעולה. ( כבר כתבתי על זה בהודעות קודמות .. בשם אלפנט. שיניתי אותו)

כן.-נלחצת-
05/08/18 23:01

אבל מה זה משנה הגיל?

לא ידעתי שזו את וממה שרשמת בפוסט אי אפשר היה לדעת עד כמה את מקבלת עזרה בעניין הזה. לבנות צעירות, מתחת לגיל 18 אני ממליצה לפנות להורים כדי שיקחו לטיפול. עכשיו, כשאני יודעת שזו את, מה שרשמתי באמת לא רלבנטי.