מנהלי קהילה

מובילי קהילה

גדוליניום בבדיקת MRI במקרה של אי ספית כליות
שלום רב,
מבקש את חוות דעתכם לדילמה שנקלעתי אליה אתמול בבית החולים אסותא .
רקע: לפני 16 שנה עברתי ניתוח רדיקלי של הערמונית בגין גידול מאז במעקב בלבד. לצערי נותרה שארית ריקמת ערמונית שבגללה ה PSA עולה בהדרגה ולאט. לכן נדרשתי לבדיקת MRI של שארית ריקמת הערמונית. במסגרת הבדיקה רצו להזריק לי חומר ניגוד גדוליניום, אך היות ויש לי בעיה של אי ספיקת כליות כרונית התלבטתי אם להסכים. מזה כ 20 שנה שהקראטינין שלי נע בין 1.6 וכעת 1.8 ה GFR 39 0 (רקע המחלה לא ידוע) . בן 65. הסבירו לי אתמול באסותא שב GFR שלי עדיין אפשר לקבל חומר ניגוד (ב ערך של 30 לא מזריקים). לאחר התלבטות קשה ביני לבין עצמי עברתי את הבדיקה ללא חומר ניגוד. יתכן שיהיה צורך בהשלמה של הבדיקה עם חומר ניגוד , תלוי בממצאי הרדיולוג וחוות דעתו. שאלתי: האם לקבל את החומר ניגוד במקרה שלי ומה רמת הסיכון (חושש לפגיעה בלתי הפיכה בתפקוד הכליות) ? ובאופן כללי מה עושים חולי כליות כרוניים כאשר ם צריכים לעבור בדיקות סיטי/ MRI...שנדרש חומר ניגוד. בתודה.
ד"ר נטע לב
שלום סימון, הסיכון במתן של גדוליניום גדל ככל שאי ספיקת הכליות מתקדמת יותר, הקריאטינין גבוה יותר וה- GFR נמוך יותר. הפגיעה העיקרית היא פגיעה בעור הגורמת לעיבוי שלו וירידה בגמישות שלו ואין טיפול טוב לבעיה זו. הדרך הטובה ביותר היא להמנע מכך. שכיחות הפגיעה העורית הוא מאוד נמוך. בעבר השתמשו בגדוליניום מסוג מסוים שגרם לתופעה זו בשכיחות גבוהה יותר והיום משתמשים בסוגים אחרים, שגורמים במידה פחותה בהרבה בתופעה זו, גם באנשים עם אי ספיקת כליות המתקדמת. ערך הסף מתחתיו הסיכון יותר גבוה הוא ככל הנראה GFR 30ml/min (הדעות חלוקות לגבי ערך הסף, והוא נע בין 30-45 מ"ל לדקה). הגדוליניום שנחשב לבטוח באופן יחסי נקרא DOTAREM ורוב המכונים בארץ משתמשים בו היום. ההתלבטות שלך היא אכן התלבטות לא פשוטה. מנסיוני הסיכון לתופעות הלוואי ב- GFR 39mlmin הוא נמוך אך אינו אפס. אני ממליצה לך להתייעץ עם הנפרולוג שלך (ואם אין לך, אז לפנות לנפרולוג). אנשים עם אי ספיקת כליות מתקדמת הזקוקים לבדיקות עם חומר ניגוד זו אכן בעיה וכל מקרה נבדק לגופו, תלוי במידת אי ספיקת הכליות, הצורך בבדיקה והחלופות האפשריות. ישנם מקרים בהם מחליטים כי הסיכון בהזרקת גדוליניום אינו גבוה, יש צורך אמיתי בבדיקה והחלופות פחות טובות, ואז ממליצים לבצע את הבדיקה. במקרים אחרים, בהם הסיכון יותר גבוה (באי ספיקת כליות מאוד מתקדמת), לעיתים ממליצה דווקא לבצע בדיקת CT עם הזרקת חומר ניגוד, עם הכנה כלייתית מתאימה. צריך לזכור כי גדוליניום שונה באופן מהותי מחומר ניגוד (עם יוד) המוזרק בבדיקות CT ואנגיוגרפיות. גדוליניום אינו גורם לפגיעה ברקמה הכליתיית (אלא במקרים מאוד נדירים), אך גורם לתופעות לוואי עוריות מאוד קשות. לעומת זאת חומר ניגוד (עם יוד) המוזרק ב- CT גורם באופן ישיר לפגיעה ברקמה הכלייתית, אך ניתן למנוע בחלק מהמקרים פגיעה זו עם הכנה כלייתית נכונה.
שמעון
תודה.