מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
ד''ר אורן טנא
ד''ר אורן טנא
פסיכיאטר מומחה, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב מייסד ומנהל רפואי של מכון מנטליקס, מרצה מבוקש באקדמיה ובחברות מסחריות, מגיש התוכנית ד"ר נפש בערוץ דוק
ד
ד"ר עודד טלמור
פסיכיאטר מומחה למבוגרים עוסק באבחון, ייעוץ וכתיבת חוות-דעת במצבי דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, OCD ומשברי חיים/
כמונידיכאון וחרדהחרדה ממקום עבודה חדש-מצב קיצוני

חרדה ממקום עבודה חדש-מצב קיצוני

30/07/18 16:33
2 תגובות

נמצאת במצב שהוא די מטריד,דכאוני ומעציב.
עבדתי 20 שנה במקום כלשהו ולפני כשנה התפטרתי כי לא יכלתי לסבול יותר את חוסר הצדק המשווע ואת העוול שנגרם לי, והכל בגלל שמנהלת מאוד מסוימת לא אהבה אותי ולא העריכה אותי מעולם. כיום אני מבינה שעבדתי במקום חולה,מקום שלא עשה לי טוב,מקום שצילק אותי קשות,מקום שלא ידע להעריך את כישוריי,מקום בו מקודמים אנשים ללא כישורים ועם מוסר עבודה נמוך,מקום עם מנהלת רעה ואכזרית ששמה לה כמטרה לקדם אך ורק את מי ש"באה לה טוב בעין". מקום בו הייתי בדכאון לא פעם,מקום שאף אחד לא היה שורד בו כ"כ הרבה שנים. גם אני תוהה איך לא עזבתי לפני שנים רבות...מניחה שאילוצים בחיים כמו משכנתא וכל מיני התחייבויות..התפטרתי בתמיכה מלאה של משפחתי ואיני מתחרטת כלל וכלל, להיפך. אבל אני חווה קושי בעבודות חדשות,בהתחלות עבודה חדשות-כבר בראיון אני מנסה להבין ולראות מי האנשים עימם אצטרף לעבוד,מנסה לקלוט אותם ותוהה איך יהיה לי לעבוד איתם ועוד שלל מחשבות. כשמודיעים לי שהתקבלתי הדבר מלווה בחששות ובחרדות ולא בשמחה. אם אני מתחילה לעבוד ביום ראשון,אזל כל הסופ"ש אני חרדה ומודאגת ונהיית ממש חולה.מחשבות של איך יהיה,איזה רושם אעשה,מה יחשבו עלי,בטח יחשבו שאני סתומה,איזה רושם אעשה,האם יאהבו אותי בכלל או שיסלדו ממני ועוד. בימים הראשונים לעבודה אני בהלם טוטאלי ובאלם,פשוט נאלמת ונאטמת לסביבה,לא קולטת כלום,רצה לשירותים כדי לשלשל או להקיא,נמצאת בסטרס נוראי ולבסוך לאחר שבוע-שבועיים ממציאה סיבה לעזוב.זה קרה לי בשלושה מקומות!!! מבינה שיש לי בעיה לא פשוטה.לאחרונה התחלתי ללכת לטיפול פסיכותרפי גופני (עדיין טרי). הפסקתי בחיפושי העבודה. תרופות מרתיעות אותי,אבל אם הן יעזרו מוכנה לנסות. מישהו מכיר או יודע לגבי תרופות והאם הן יכולות לסייע? די מיואשת מהמצב ומנסה בכל כוחי שלא לצלול לדכאון... אשמח לכל רעיון או סיוע.


תגובות

barak2017
30/07/18 21:53

שלום טרודה, קראתי את הסיפור שלך בקשב רב. חיפוש עבודה ומציאת עבודה והשתלבות בעבודה אלו 3 גורמים שיכולים להוביל לחרדות, מחשבות, תחושות עקה כמו שציינת. את חושבת שהמעסיק שקיבל אותך לא רץ לשירותים לשלשל גם כן? מאיפה הוא יודע מי את? חושבת שלו אין חרדה? חושבת שלעובדים שמתחילים לעבוד איתך אין חרדה ממך? לא מכירים אותך, ואולי את תפגעי בהם, ואולי את תחשבי שהם סתומים ומפגרים כאלה, כמו שאת חושבת עליהם ככה הם גם יכולים לחשוב עליך תדעי לך שזה מטבע שיש לו 2 צדדים. בקשר להבין אותך אז אני מבין טוב מאוד מה את עוברת, אני התקבלתי לחברות הייטק ענק ובאמת גדולות, חברות שמעטים מתקבלים אבל אז צצו גם כן חרדות, מחשבות, ותחושות מטרידות ואז פשוט אמרתי להם שלא מתאים לי, וזה אחרי שהתקבלתי לעבודות אחרי שהם כבר ראיינו עשרות אנשים ובחרו בי מכול אותם אנשים. את עוד הצלחת להחזיק בעבודה שבוע שבועיים אני גם את זה לא. תראי אחרי שעבדת תקופה ארוכה של 20 שנים זה ברור ונהיר שיש קשיים התחלתיים. אם אני במקומך הייתי נעזר במספר דברים שיכולים להקל עלי: או בליווי תעסוקתי דרך סל שיקום במידה ויש לך. במידה ואין לך סל שיקום את יכולה להיעזר בליווי תעסוקתי דרך חברות ייעודיות שנותנות את הסל הזה, ולא לשכוח לקבל סיוע מגורמים רלוונטים בלבד. יש כל מיני מטפלים שעוסקים בשיפור מיומנויות תקשורת חברתית ותקשורת בינאישית, תקשורת בעבודה עם עובדים, העובד הסתכל עלי לא יפה, אף אחד מהעובדים לא מדברים איתי, ועוד וכן הלאה... אפשר לטפל בזה וגם רצוי, ולא צריך להזניח. אם תצטרכי המלצות על הטובים ביותר אתן לך בפרטי כי אני לא עושה פרסום פה לאנשים. אפשר גם בלי כדורים, כדורים נגד חרדה פשוט ירדימו אותך והעבודה שלך תראה בהתאם, כשאין ברירה אפשר לקחת מינונים מאוד מאוד קטנים כי הכדורים מרדימים ויהיה לך קשה לתפקד בעבודה. זו עבודה שאת צריכה לעשות עם עצמך ואם את יכולה לקבל הקלה וליווי בתחום הזה אז תברכי את ההמלצה שלי תאמיני לי.

היי טרודה, לא פשוט לעזוב עבודה שבה היית כל כך הרבה זמן, ועם תחושה שנעשה לך עוול. זה לא פלא שמקומות עבודה גורמים לך להרגשת חרדה, אם החוויות שלך ממקום העבודה היו קשות. מצטרפת גם להערה של ברק שהגעה למקום חדש, שבו את עדיין לא מכירה את הנפשות הפועלות, ומרגישה שבוחנים אותך, מעוררת אצל רובנו תחושה של חרדה. ולפעמים גם אתגר/ הזדמנות/ תקווה. מצוין שפנית לעזרה. מציעה להתייעץ עם הפסיכולוג לגבי דרך הטיפול. לשאלתך תרופות נוגדות חרדה יכולות לעזור גם הן. בהצלחה!