מה אגיד כבר שלא אמרתי..חיי פשוט סיוט בפני עצמו לא מספיק שאני עם 3 סוגי כדורים שלא עוזרים לגמריי ואני כל הזמן עם מועקה,חוסר שקט,עצבים,אין כח לעבוד ולתפקד וכמובן גם לנתק קשר מהסביבה מצבי החמיר לפני יותר משבוע..אשתף שהכל התחיל מקשרים ורצון ליצור אותם לפני כ 10 שנים בגיל 20 כיום אני בת 30,לא הבנתי מה יש לי עד לפני שהגעתי מספר פעמים לרופאת משפחה ואז ניגשתי לטיפול ניסו לי סימבלטה וויפאקס הם לא עזרו ולאחר מכן ציפרלקס שהשיב לי את חיי לאחר דיכאון עמוק,יום אחד באתי לקנות ציפרלקס 40 מג בעצם מה ששתיתי וקיבלתי בשורה בבית מרקחת שאי אפשר לקבל אותו יותר ישר התקשרתי לרופא הפרטי שייעץ לי לעבור לפאקסט אציין שעוד יותר הרגשתי טוב קצת אחרי התאהבתי במישהו מהעבודה שלי ולאחר שפגע בי בכיתי ובאותו שבוע נהייתי חולה ותנחשו מה?מאז הכדור לא פעל והרופא שילב לי אותו עם ויפאקס 300+ מצאתי את עצמי עולה למיון בוכה,צועקת וקורסת ביקשתי אישפוז לא היה מקום בצפת ולאחר מכן ביקשתי להתאשפז במזרע שם לא קיבלו אותי..הרגשתי שקשה לי לחיות עם סביבה שמרגישה טוב ובריאה ואני לא במקום שלהם,לאחר מכן הורידו לי את הפאקסט ונתנו לי מרוניל שלא עזר וגרם לי לרעידות ויובש נוראי בפה,אחר כך שילבו לי עם ציפרלקס 20 מג אם אני לא טועה,גם לא עזר,נתנו לי ציפרמיל והרופאה טסה ונשארתי איתו ולא יכלתי להמשיך ככה במינון נמוך עד שתחזור ואז...עברתי לרופא חדש שנתן לי פבוקסיל שעזר קצת במינון 300 ולא עזר מספיק הרופא הוסיף לי טרזודיל ועדיין הרגשתי את כל התסמינים ערכתי בדיקת רוק שבה יצא שנורטילין יעזור לי ובנוסף גם פבוקסיל וטרזודיל מה שעוד לקחתי קודם..לא רק שהוא לא עזר הרגשתי נורא ונתנו לי במקומו אחרי כמה חודשים למוגין שבהתחלה נתן לי קצת ריכוז וזהו כיום אני איתו על 300,200 פבוקסיל ו150 טרזודיל ואין שיפור ואפילן מרגיש לי יותר רע פתאום חטפתי התקפי חרדה שלא היו לי קודם ומתי זה קרה?פעם אחת שנכנסתי למשמרת והחנות הייתה הפוכה ושבוע שעבר ביום ראשון ובשלישי,אציין שזה לאחר שניסיתי להכנס לקשר למרות שזה העיק עליי וגרם לי ליותר מועקה וקושי בתפקוד ובנוסף כל פעם מצאתי בטלפון שלו פלירטוטים ושיחות ובעבר הוא פגע בי כבר ומצאתי עוד משהו בטלפון שלו אמרתי שניתן לו צאנס,דפוקה בכלל שחשבתי על זה ומאז שמצאתי פעם אחרונה דברים אצלו התחילו אצלי התקפים,רצון לישון ולא לקום ולצאת מהמיטה,קושי בתפקוד בבית ובעבודה וחוששת לעבוד ולחשוב שצריכה לעבוד ובקיצור מצבי החמיר השאלה אם זה מהשילוב של הלמוגין או שזה היה קורה גם עם הפבוקסיל והטרזודיל לבד?מה עושים?שוב מחליפים תרופה?שוב תופעות לוואי קשות?וחודשים קשים עד הסתגלות אליה?ומי אמר שהיא תעזור הרי ניסיתי מלא תרופות ובטח תשאלו אם הלכתי לפסיכולוגים אז כן והרבה ולכל הסוגים וכמובן הרבה פרטיים כולל פסיכיאטרים,כיום מלווה ע"י עובדת סוציאלית דרך סל שיקום,מה עושים איך ממשיכים?אבקש שתענו לי על השאלות ותתייחסו אליהם גם המומחים וגם אתם..מיואשת ולא מבינה למה אני צריכה לחיות ככה ולמה מגיע לי כל החרא הזה?