האם ישנן שיטות שאינן דורשות טיפול רפואי שאת מכירה, התנגדות פיזית לא עובדת לי, שימוש בגורם חיצוני גם לא עבד לי וגם לא סידור של הארוחות כי ההתקפים לא עוברים למרות זאת. לצערי הרב טיפול אצל פסיכולוג או גורם ״רשמי״ הוא לא אופציה. אבל, ברגע שהבנתי שזו בעיה בהחלט התחלתי לתקוף אותה ללא הצלחה בינתיים

לצערי הרב ללכת למרפאה חיצונית זה לא פתרון, אני יודע שאני כבר בן 18 אבל יהיה מאוד קשה לא לערב את המשפחה בדבר כזה ואני לא רוצה לערב אותם. יש להם מספיק על הראש ואני רוצה שאני אהיה כמה שפחות מטרד. בנוסף, אני עתודאי ולא רוצה שמפגשים לגבי בולימיה או הפרעות כאלה ואחרות יחתימו לי את השם ויפגעו בסיכוי שלי להשיג תפקיד טוב. ניסיתי לייצר פתרונות חיצוניים כמו לדוגמה יצירת תפריט מסודר(משהו שלא הכי עובד) ומעקב אחרי ההקאות, אבל לצערי שום דבר לא עבד. ברגע שיש לי את הצורך לאכול / להקיא הוא מנצח אותי לא משנה כמה אני מנסה להתנגד. ולפעמים זה באמת מרגיש כאילו אני בוחר להקיא, כאילו זה מרצוני החופשי אבל לרוב אם אחרי שאני עושה את זה אני מתחיל לכעוס על עצמי כי אני מבין ויודע שמה שעשיתי לא בסדר. אני יודע הפיתרון האידיאלי הואפניייה לגורמים חיצוניים, אבל כרגע זה פשוט פיתרון בשבילי. בכל מקרה, תודה בה על התשובה

אני לא יכול לעשות להם את זה, היו לי בעין בעבר וראיתי איך זה משפיע עליהם, יש להם עוד שתי בנות חוץ ממני ואחת מהן עכשיו נכנסת לגיל ההתבגרות אז זה יהיה מאוד לא קל איתה. ולגבי השיחות לצערי זה כסף שאין לי,זה ואני צריך להתרכז בלימודים כי מתחילה תקופת מבחנים.

לא בדיוק, זאת כן התחושה של האשמה לפעמים של ״אכלתי יותר מדי״(או יותר תחושה של כעס) אבל אני לא חושב שזה מה שיגרום לי להרזות או משהו כזה.

אני בכללי אדם שקשה לו מאוד להיפתח,וגם את הפוסט הזה היה לי קשה מאוד לכתוב. לא מזמן נפתחתי קצת יותר לחברה מאוד טובה שלי וגם סיפרתי לה על זה. חוץ מזה קשה לי מאוד לדבר על עצמי וזה למה היה לי קשה לכתוב פה וגם שכתבתי נשארתי אנונינמי