מנהלי קהילה
הסיפור שלי ( אשמח ללא שיפוט )
מאז שאני זוכרת את עצמי אני בחורה חרדתית
התקפי חרדה פה ושם אך לא נתתי לזה חשיבות התקפים ותקופות פחות טובות תמיד בעיקבות פרידות מבני זוג אך תמיד חזרתי לעצמי והתקדמתי הלאה והמשכתי לנהוג לבלות לצאת להכיר גברים להכנס למערכות יחסים לטוס לעבוד בחול
עד שהטריגר היה לדעתי
נכנסתי למערכת יחסים עם גבר נשוי ( מקווה שלא אקבל תגובות שופטות ) לא גאה בעצמי אך מספרת כי רוצה להפסיק להאשים את עצמי ולקבל שזה יכול לקרות שאתה מוצא את עצמך נכנס להרפתקאה מתאהב ונשבר הלב . התאהבתי עד מעל הראש הרגשתי שזה הדבר הכי טוב שקרה לי הוא לא נתן לי להרגיש שיש אישה אחרת בתמונה , הוא היה שם ב1000 אחוז ככה הרגשתי אהב אותי היה שם נתן לי הרגשה שהעתיד הוא ביחד ומבחינתו זאת אהבה והוא יהיה איתי ... חווינו המון דברים יחד טסנו טיילנו בילינו בכינו צחקנו התרגשנו נתנו הענקנו...כן המון לחץ ואשמה הרגשתי גם על הידיעה שיש לו חיים שלמים שהם לא אני ומתי הוא יעשה את זה
תחשבו שאני מפרקת משפחות וכל מה שאפשר לבטא בחורה שעושה את זה . ואולי חלקכם חוויתם את זה אז תבינו שזה יכול לקרות . הייתי בטוחה שהסיפור יסתיים כמו באגדות כי באמת אהבתי כל כך חזק שכלום לא עניין אותי מלבד זה
התחלתי לחנוק ללחוץ לבכות דרמות באיזשהו שלב לא יכולתי ורציתי שהוא יבחר מה לעשות
היינו באיזה מקום ואמרתי לו שיחליט כבר וגם הוא לא ידע מה לעשות ללכת אחרי הלב ולפרק את המשפחה או להישאר עם המשפחה ולשבור לי את הלב
לקחנו כמה ימים לחשוב הייתי מאוד חזקה ומאוק החלטתית שזה או עכשיו הכל או בכלל בלי לפחד הרגשתי בטוחה במקומי , בימים האלה הכל התרחק לא ברור לא מובן מה קורה נפגשנו דיברנו הסתיים
בשבועות הראשונים הרגשתי קצת בהיי כי הבנתי שהוא יחזור המשכנו להתכתב להתגעגע נפגשנו שוב ולאט לאט זה הסתיים לקח לי זמן להשלים שזה באמת נגמר . פה ושם דיברנו אבל זה כבר לא היה האהבה הענקית שחשבתי שלא תיגמר
נכנסתי לדיכאון לחרדות התחלתי שיחות אצל פסיכולגית שלא הועיל כדורים שלא הפסקתי להקיא מהם . שום דבר לא נהיה טוב יותר התקפים פחדים בכי לא נוהגת לא יוצאת עליות מורדות ובסופו של דבר תקופה ארוכה של השבתה
לא הצלחתי ועדיין לא מצליחה לחזור לעצמי לעבוד לעשות השמחת חיים נעלמה הייתי בחורה היפררקטיבית מלאת שמחת חיים ואומץ
והיום נמצאת מהבוקר בחרדות הרגשות תחושות לא טובות כאבים . מרגישה שהסיפור הזה היה הטריגר שנכנסתי להפרעת חרדה שלא רואה את הדרךהמוצא ממנה . התחלתי לצאת עם מישהו חדש ששיתפתי אותו באהבה הנאכזבת שעברתי , מקסים ולא שופט . וכן נמצא שם ויודע הכל אבל עדיין החרדות לא עוברות התחושות הפחדים . ניתוק במציאות לא במציאות דברים מוזרים .
תגובות
אוסיריס
הייתי בסרט שלך. תהיי חזקה נועה. לפי כתיבתך, את אשה עם ראש על הכתפיים, אני בטוח שתמצאי את זה שיחדור לליבך החם ממקום טהור.
Noa
בחצי שנה האחרונה ניסיתי לטפל בחרדות ועדיין מנסה ... ומטפלת אבל זה ממש משתלט לי על החיים
אורית זאבי יוגב
נועה יקרה. ״פרידה היא מוות בזעיר אנפין״ ועברת טלטלה מאוד מאוד קשה, שהיא לא רק קשורה לפרידה אלא גם לקשר עצמו. את מתארת חרדות שקשורות תמיד לפרידה ומצד שני שנמשכת שוב ושוב למקום הזה שמסכן אותך באפשרות להיפרד ( כי כנראה זה גם יותר מסעיר ועוצמתי...מה שמאפיין לעיתים אנשים עם היפר אקטיביות) מציעה לך להתמקד בטיפול בנושא הזה של פרידות ולנסות להבין מה המשמעות שלהן עבורך- היכן היה הכאב הזה בפעם הראשונה . יכול להיות שכדאי לנסות טיפול בשיטה של טתא הילינג .... או ריקול הילינג שהן שיטות לא קונבנציונאליות וקצת רוחניות אבל ראיתי לא מעט כאלו שזה סייע להם. מה דעתך?
Noa
היי אורית מעריכה את התגובה לא מכירה את הטיפול ?! ..אבל כן לדעתי רוב החרדות נובעות בפרידות/מוות של קרובים . מרגישה שהפעם זה היה הטריגר תמיד קשה לי עם פרידות . אבל אף פעם לא ברמת החרדה הקיומית
עגנון
בגידה בקשר רומנטי, בעיקר בחיי נישואין, יוצרת קנאה ומסכנת את הנאמנות ואת הקשר. לא רצוי להיות בקשר רומנטי עם נשוי, אבל אפשר להיות ידידים. אם החלטתם שלא מתאים, יפה ושמחי על שקיבלת את ההחלטה הנכונה באופן מבוגר. את לא צריכה לפחד, המשיכי ליצור קשרים ולתת אהבה ויתפתחו צורות שונות של קשרים: ידידויות וחברויות, לפי המצב ולפי מה שתרגישו.
Noa
אנחנו לא בקשר יותר . יותר קשה להשלים עם זה שחשבתי שזה עד הסוף וזה הגבר שרציתי לחיות איתו את כל חיי וגם יצאתי אחריו ועדיין מרגישה שהלב שלי שם ... מוזר שזאת הרגשת פספוס למרות שבןאדם בסופו של דבר חזר לחייו המלאים ואני נותרתי עם החרדות הפחדים והחוסר חשק להכל
אוסיריס
עגנון... מניסיון אומר לך שאין מצב להיות ידיד של מישהו או מישהי, אחרי שהיה בינכם קשר רומנטי או אפילו סתם סטוץ
קוביי
תהיי חזקה , ויגיע ההרגע שתמצאי את הדרך
Noa
תודה על התגובות זה לא מובן מאליו בטח לא בסיפורים האלה שתמיד אנחנו נוטים רק להעביר ביקורת . זה הסיפור ששבר את גב הגמל שהחרדות נהיו יום יומיות . זה היה מגיע ממשהו אחר השאלה איך מתמודדים ואיך חיים לא חרדות ומוצאים את הדרך לדעת מה רוצים מהחיים בכלל מה אוהבים
קוביי
זוהי שאלה מאוד אינדבדואלית לכל אחד ואחת היא מורכבת מהסביבה התומכת , מהחברים הקרובים , מההעדפות האישיות , מהגיל ומהרצונות האישיים
קוביי
ואהבה נכזבת תמיד גורמת לשברים קשים בגב הגמל , ולא בהכרח שזה היה מגיע ממשהו אחר כי כל עוד חשת נחשקת ונאהבת , וגם אוהבת , החיוך שכן תדיר על פנייך , והבייחד רומם את רוחך
אורית זאבי יוגב
נועה יקרה. לפעמים אהבה וקשר סוער ממלאים בכל כל הרבה אדרנלין וסרוטונין שהבעיות שהיו קודם מעורפלות. כאשר הקשר מסתיים צפים כל הדברים מחדש פלוס האובדן הקשה שהצטרף.... מה עושים? מלבד טיפול צריך לקחת בחשבון. שכרגע הגוף והנפש מגיבים ולמרות שאין חשק לכלום לדבוק בתכניות אלטרנטיביות ( לימודים, עבודה, חברים, תחביבים וכל דבר אחר...) עד שהדברים שוככים ומפנים מקום לתשוקה חדשה . מה דעתך?
Noa
את צודקת אבל עם כבר כמה חודשים מחשבה רק על זה..... איך מתגברים ? למה מיום ליום זה כלכך כואב
כבקשתכם
היי נועה! כל חיפוש אחר האושר הוא אומללות. סבלך מגיע מהניסיון להיות מאושרת דרך זיכרון, דרך העבר. ההתגברות היא ההכרה בכך שאת יכולה לבחור להיות מאושרת וחסרת מחשבות ברגע זה ולהפסיק לחיות באשליות - צללים של עבר ועתיד. זכרי: I AM NOT WHAT HAPPENED TO ME I AM WHAT I CHOOSE TO BECOME :tmbsup::tmbsup:
Noa
כל כך נכון איך מפסיקים לחיות את העבר כאילו הוא ההווה
עגנון
אני חושב שחשוב לעבוד על שיפור העתיד ולא להתרכז רק בהווה. העבר פחות חשוב, וכדי להתגבר עליו יש ללמוד מטעויות העבר ולשפר את העתיד ואז שוכחים מהרע. אם נעבוד רק על ההווה והעתיד יהיה רע, לא הרווחנו כלום.
כבקשתכם
פשוט מבינים שהוא לא קיים באמת! מבינים שאפשר להיות ולחיות אך ורק *בעכשיו*. שכל מה שקורה: קולות, ריחות, מראות, אנשים - מופיע ונעלם בעכשיו. אפילו הגוף שלך מופיע עם ההתעוררות בבוקר ונעלם עם ההירדמות בלילה.
Noa
מדהים רק חייבת ליישם
כבקשתכם
כן, לזכור וליישם. גם LAO TZU אומר: LIFE IS A SERIES OF NATURAL AND SPONTANEOUS CHANGES DON'T RESIST THEM- THAT ONLY CREATES SORROW LET REALITY BE REALITY. LET THINGS FLOW NATURALLY FORWARD IN WHATEVER WAY THEY LIKE