איך אפשר לשוחח בעיקר על דברים אישיים שעושים ואוהבים כדי ליצור חברות אישית וטובה, מבלי שזה יהפוך לחקירה מלאכותית?

תנסה לעצום עיניים כשהבן אדם השני מקשיב ולדמיין ויזואלית את מה שהוא מתאר, כאילו שאתה במקומו. אם אתה מצליח לעשות את זה בעיניים פקוחות, גם אפשר (אני מצליחה). ואז כשהאדם השני מסיים, תנסה לחשוב מה עניין וסקרן אותך בסיפור שהוא שיתף על עצמו - מה עוד היית רוצה לדעת, מה לא לגמרי הבנת, מה אתה חושב שאתה מבין אבל לא בטוח... ותשאל. הסוד בחברות זה להתעניין באמת בעולם של הצד השני, בעולם הפנימי... לנסות להבין איך מי שמולי רואה ומרגיש את מה שקורה לו. מקווה שעזרתי. :-)

תודה אבל אם עוצמים את העיניים בזמן שהאחר מדבר, זה לא עלול להעליב אותו כאילו לא מקשיבים לו? בנוסף אני מרגיש שאנשים בכפר שלי לא אוהבים שאני שואל על תחביבים ומעדיפים שאדבר על נושאים משותפים, ואני לא יודע איזו גישה נכונה יותר.

אנשים אוהבים כשזוכרים דברים אישיים שחשובים להם, כי זה מראה אכפתיות של הצד השני. אז תנסה לדבר עם אנשים שאכפת לך מהם, שמעניינים אותך. ולגבי נושאים, תנסה לזכור מה קורה בחיים שלהם ולשאול אותם על זה. תחביבים זה באמת נושא פחות פופולארי אצל מבוגרים, יותר אצל ילדים זה תופס. למבוגרים בדרך כלל אין זמן מספיק לתחביבים וזה מבאס אותם ששואלים אותם על זה. תשאל שאלות על הדברים החשובים בחיים שלהם - נישואים/גירושים, עבודה, מעבר דירה, ילדים, פרויקטים שהם עושים. ולגבי עצימת עיניים - הצעתי את זה לא בתור משהו קבוע אלא אולי תרגול לעשות עם מישהו שהוא חבר קרוב ואתה סומך עליו. כתבת שיש לך אספרגר ואני יודעת שלמי שיש את זה יש לפעמים יכולות ויזואליות מופלאות (לי יש גם יכולת ויזואלית מאד חזקה) אז זה יהיה נחמד אם תשתמש במה שחזק אצלך כדי להכנס לראש ולעולם של מי שאתה משוחח איתו.

הי כל. אדם ישלו אישיות אחרת אתה צריך לזהות מי מולך ולתקשר בהתאם עם חברמן הוא תהיה פרובוקציוני קצת עם יורם תתירם ועם אדם רגיש תתרגש

אני משער שמי שאין לו הרבה תחביבים כי רוב עיסוקו בעבודה ובלימודים, זה מחליף אצלו את תפקיד התחביב בחיים הרגשיים וכדאי לשאול אותו על זה. אולי כדאי להתחיל מנושאי עבודה ומסגרת ואחר כך לעבור לתחביבים. אמנם אני מכיר הרבה אנשים שאוהבים לעסוק באמנויות שונות כמו לקרוא, לכתוב, לראות טלוויזיה או לשמוע מוזיקה, ומסיבה שלא ידועה לי מעצבן אותם שאני חוזר ושואל אותם על זה כי אני חושב שזה מה שמרכיב את חייהם הרגשיים.

העניין שאני רוצה להגיע כבר לדברים האישיים כמו תחביבים כדי ליצור חברות אישית, ואני גם נתקל בבעיה שהתחביבים מייחדים ומאפיינים את האדם ולכל אדם תחביבים משלו ולכן אני נאלץ להתחיל מתחביבים ולא מדיבורים כלליים.

החלטתי לשנות את גישתי לדיבור עם אנשים. במקום לשאול בהתחלה על תחביבים, אתחיל בנושאים כלליים משותפים ואעבור לאישיים יותר. במקום להגיד "תאמין לי" פשוט אהיה אמתי ואשתדל לא לשקר. במקום לריב ולהילחם, אתעלם מהמציקים ואהנה ממה שמשמח אותי בחיי. אני גם אוהב את העברית העממית של היום כמעט כמו שאני אוהב את העברית המקראית, ואפשר לשלב בדיבור היפה שלי את העברית המדוברת.

האם התעניינות בתחביבים דרך טובה לשוחח עם אנשים, או שמוטב לדבר על נושאים משותפים? חשבתי שלהתעניין בתחביבים דרך בוגרת ויפה שמאפשרת ליצור קשר אישי.