היי מושי, ותודה על תשובתך. אך אין באותו שרשור שום התייחסות לגבי הנושא "מה עושים ביום שאחרי"... פסיכיאטרים מחלקים תרופות ואין שום ארגון / סיוע / מקום שניתן לקבל בו את הטיפול הנדרש כדי לתמוך ולייעץ לאותו אדם בנוגע לסיום הטיפול. סך הכול מציינים את תופעות הלוואי אבל אין שום מקום שמסייע בליווי סיום הטיפול, מהציבורי אני לא מצפה לכלום אבל גם בפרטי אין שום מקום שמלווה או מכין את המטופל לסיום התרופה בכל שלבי סיום התרופה שהם הכי קשים שיכולים להיות. לקחת את התרופה קל, אבל לסיים אותה זה בלתי אפשרי

תודה מושי על תשובתך החכמה. חשוב לי להבהיר שאני לא אומר בשום צורה או מצב לתרופות פסיכיאטריות. מה שאני כן אומר זה שלא צריך לחלקם לכל מאן דבעי. והדבר החשוב שהיא הנקודה החשובה המכריעה בפוסט הזה שכתבתי זה "שמדוע אין ארגון או מקום מטעם הקופת חולים בחינם לאותם חולים שרוצים להשתחרר מהתרופות הפסיכיאטריות שכבר לוקחים שנים". מאותה סיבה בדיוק כפי שכתבת "שוק עסקי וכלכלי לכל דבר" משום שזה לא משתלם לגמול את הצרכנים הנוטלים תרופות פסיכיאטריות כלכלית זה לא משתלם. ודרך המנע זה התופעות לוואי הקשות שיש לאותן תרופות.

מוש את יודעת אספר לך סיפור שלא סיפרתי עוד 'כשאני נגמלתי מהכדורים הפסיכיאטרים אז המקום היחידי שמצאתי של גמילה זה "מכון גמילה מסמים ואלכוהול" שנמצא בצפון הארץ, ששם גומלים אותך לאט לאט. ואני שואל שאלה הפוכה האם אנחנו כנוטלי תרופות פסיכיאטריות אנשים "מסוממים"? במידה וכן מדוע מתירים סמים כאלו ואחרים לא (כלכלית), אם זה עוזר לאנשים אז שיפתחו גם מרכזי גמילה או מכונים לאנשים שרוצים להיגמל מתרופות פסיכיאטריות. אחרת אין פתרונים לנגמלים הם מוצאים עצמם מול מערכת בירוקרטית קשה ומייאשת ואף אחד לא עוזר להם להיגמל כמו שצריך. מלא אנשים ניסו להגמל רובם נכשלו אני הצלחתי בגלל כוח רצון מאוד חזק ובגלל שהאמנתי באלוקים חזק שהוא הכול יכול. קשה מאוד להיגמל עד בלתי אפשרי

היי ברק מה נישמע

רציתי לישאול בשביל בן משפחה איפה בדיוק ניגמלת מהכדורים האם הרגשת שזה היה מוצלח ואיך זה עבר עלייך ואם אפשר לקבל את הטלפון של המקום הזה

תודה

היי נעה, תופעות לוואי קשות מאוד: דיכאון חזק פי X60 ממה שמרגיש חולה דכאוני לפני שהתפרץ הדיכאון ברמת האובדנות, חרדה מטורפת והזיות, קושי בהליכה את הולכת כמה צעדים מתעייפת ורוצה רק לנוח, לא לצאת מהחדר אולי שבועיים, עצבנות נוראית על כל העולם לא משנה למה וכמה, חולשה כללית, הרגשה כאילו השטן בא והוציא לך את הנשמה מהגוף לאט לאט ומחזיר אותה לאט לאט ממש ככה, כאבי ראש מטורפים פי X60 ממגרנה, וסחרחורות. והדבר הכי חשוב זה שאתה מעדיף למות מאשר לחיות תופעות לוואי כל כך קשות שעדיף לך לסיים את החיים מאשר לחיות אותם. כמובן זה לתקופה קצרה של שבועיים עד שלושה. אחר כך נשארות לך שאריות שנה בערך. עד שאתה מתנקה לחלוטין עוברים בערך 5 שנים לערך. הדבר שמקומם אותי זה שאף אחד לא אמר לי מהם תופעות הלוואי בגמילה. וגם שאת רוצה ללכת לקבל טיפול פסיכיאטרי תרופתי אין שום בעיה תקבעי תור בקופח או אצל פסיכיאטר פרטי והוא יתן לך כדורים בכיף אפילו אם לא תרצי הוא ידחוף לך בכוח. אבל לגמול אותך מהם? נגיד לקחת שנה כדורים ועכשיו את רוצה להפסיק אין סיכוי שתפסיקי בגלל שאם תפסיקי אז את תהי יותר בדיכאון בגלל שהכדורים גרמו לשינוי כימי במוח וגם התלות הקשה בהם, ובנוסף לזה אין מקום שיכול להכין אותך לגמילה ופסיכיאטרים לא עושים את זה אין להם ממש גם את הזמן הדרוש לגמילה בשיחות ובהכנה לגמילה בקיצור אין מענה בתחום הגמילה מתרופות פסיכיאטריות לחלוטין

היי אביב, מצטער לקרוא על הסבל שעברת אני יכול רק להזדהות, בשורה התחתונה את מנסה לכתוב אני מניח "מי לוקח אחריות פה", זו הבעיה הקשה ביותר, ולתבוע זה גם לא פשוט הרי "איזה רופא יצא נגד אחיו", רק אולי פנסיונר וגם זה בספק ויעלה המון כסף כפרטי. מתי בפעם האחרונה רופא הסתכל עליך כשבאת אליו למרפאה? לרוב הם מסתכלים על המחשב מקישים על המקלדת שומעים תלונה ונותנים דיאגנוזה, אני לא מאשים אותם המדינה שלנו כנראה רוצה שאנשים ימותו אחרת היא היתה מתגברת אל הצוות הרפואי ב 200% אם לא ב 500% מצב עגום מאוד 

היי נעה תגובה באיחור: בסופו של דבר הדם מתנקה מהכדורים, אבל זה לא מה שצריך להדאיג אותם, עכשיו כשאת חשופה ואין לך הגנה נפשית את צריכה לטפל בעצמך בכל הקשים שהתמודדת איתם לפני הכדורים, הכדור פשוט מטשטש, יש תופעות לוואי קשות לפחות לי היו אבל זה חולף צריך להתאפק ובסוף זה מסתדר, אבל תנסי להסתכל קדימה ולנסות לקחת עזרה נפשית שתוכל לתת לך מענה לדברים שבגינם לקחת כדור אלא אם כן היום ב"ה זה כבר לא רלוונטי. בהצלחה

היי אורית טוב לראות אותך, הטיפול התרופתי הוא מקור זול וזמין כאן ועכשיו, כיום כשהיד קלה על ההדק ומחלקים ציפרלקס להמונים יש עם זה המון בעיות, 99% מהמקרים ניתן לפתור בשיחות, דמיון מודרך, NLP, או בכל דרך אחרת שבה ניתן לשנות את התודעה של האדם האמונות והתפיסות שלו לגבי עצמו ולגבי החיים וכן זה תהליך מורכב אני מסכים, תרופות יכולות להקל הן לא הפתרון! את לא יכולה לפתוח קבוצת גמילה על ידי פסיכיאטר טכנית כן אפשר אבל האוכלוסיה תחזור מהר מאוד לכדורים וזה ישרת את הפסיכיאטר כי אם לא הוא יהיה מחוסר עבודה. אם רוצים לגמול את כל הציבור צריך להביא אלטרנטיבה אחת הבעיות שלי היא שאף אחד לא לקח אחריות כדי לגמול את אותם אנשים שמפסיקים עם הכדורים מה קורה ביום שלאחר מחר. האם יש גורם מטפל שעוזר להם להיגמל? שמסביר להם ומדריך אותם ומחזק אותם ומנסה לפתור את הפתרונות בדרך שונה חוץ מכדורים. אם כן אז מדוע בכלל מהתחלה לתת כדורים? אני מסכים שישנם מצבים שכדורים כאן ועכשיו מאוד עוזרים אבל את יודעת שכיום המצב לא ככה, בנאדם הולך לפסיכיאטר אומר שהוא במצב רוח רע ישר מביאים לו נוגדי דיכאון, אף רופא פסיכיאטר לא ידבר איתו על תהליך שיקומי שבו הוא יקח כדורים אולי זמנית ולאחר מכן כיצד תראה הגמילה שלו או יותר נכון מה יקרה ביום שאחרי מחר, אני מסכים שלפעמים אין עם מי לדבר אבל אין תיק מסודר שבו בנאדם יכול לדעת איך הוא נכנס לניתוח הנפש ואיך הוא יוצא ממנו הכל לא מסודר ומבולבול אולי בכוונה כדי להשאיר את כל החולים הפסיכיאטרים במעגל הנפשי רק כדי להמשיך לשלם לפסיכיאטרים סכומי עתק וזה יוצר עוד ועוד סביבות עבודה ונגזרות.