שלום ליבי קיבלת את פיענוח ה- MRI ואני מבין שהוא מעורר חרדה. רוב הדברים שנבחנו הם תקינים ובנוסף מציין הרדיולוג שמצא מוקדים קטנים בודדים; לפי תגובתך אני מבין שבהם התמקדת. המוקדים הללו יכולים להעיד על מגוון רחב של מצבים וגם על שום דבר, לדוגמה כיום ידוע שקיימים מוקדים במוח גם כאשר מבצעים MRI לאנשים בריאים ללא כל בעיה נוירולוגית (רואים זאת פעמים רבות שלוקחים קבוצת ביקורת בריאה למחקרים, שגם עוברת MRI לשם ההשוואה). הפירוש והאבחון, האם המוקדים שזוהו מסבירים או קשורים לתחושות אותם את מתארת, יכולים להתבצע רק בעזרת הבדיקה הנוירולוגית. לכן אני מקווה שהתור שלך יגיע בהקדם. מניסיוני ברוב הפעמים, תהליך האבחון והבירור הנוירולוגי הוא ארוך, ואף ייתכן שגם לאחר בדיקת הנוירולוג תישלחי לבדיקות נוספות. אינני יודע, אם הסימפטומים שאת חשה קשורים לבעיה נוירולוגית או לחרדה. אך אני כן יכול להגיד שחלק ניכר מן הסימפטומים מתאימים לחרדה וכי אנו יודעים שחרדה יכולה להעצים את תחושת הסימפטומים הנחווים. לדוגמה: כאב יורגש בעוצמה גבוהה יותר במידה והמטופל חווה גם חרדה (כך גם נימולים, שריפה, לחץ ועוד). כך שסביר ובמידה והחרדה תפחת, עוצמת הסימפטומים והמידה בה הם מפריעים לחיי היום-יום תהיה סבילה יותר. לכן, במקביל לבירור הנוירולוגי, אני ממליץ לטפל גם בחרדה. ומוסיף, כי חרדה היא תגובה טבעית לחוסר וודאות באשר למצב הרפואי והחשש ממחלה קשה. גם אם זו תגובה טבעית ונורמאלית, עדיין נכון לטפל בה, בגלל הדרך בה היא משפיעה ומטרידה אותך. היום הטיפול בחרדה הוא מאוד יעיל, זהו הנושא הנחקר והמתקדם ביותר בתחומי הפסיכולוגיה והפסיכאטריה. היום ניתן לטפל בחרדה באמצעות תרופות ובעזרת טיפול פסיכולוגי, שלעיתים נכון לשלב בין השניים (תרופות ושיחות) כדי להגיע למקסימום השפעה בזמן קצר יותר. את תחילת הטיפול ניתן לקבל אצל רופא המשפחה, לפנות לפסיכולוג או פסיכאטר בקופת החולים אליה את שייכת, במרפאות בבית החולים (למי שעובר תהליך אבחון במחלקה נוירולוגית) או באופן פרטי. אני מקווה שחוסר הוודאות תיפתר בהקדם ובבקשה המשיכי לעדכן אותנו.