מנהלי קהילה



הסיפור שלי
שלום קוראים לי אלכס ואני אפילו לא יודע מאיפה להתחיל... אני פשוט אתחיל במה אני מרגיש ואז נעבור למחשבות...
יש לי לחצים בחזה, קשה לי לנשום, רוב היום אני מרגיש כאילו כל העולם הזה לא אמיתי הכל מוזר לי אני מרגיש שהראייה שלי השתנתה סחרחורות מוזרות לפעמים מרגיש כאילו אני פשוט הולך למות עכשיו.
הייתי בקשר עם מישהי שנתיים וחצי נםרדנו לפני חודש...
בהתחלה של הקשר היה סבבה ולאט לאט היא הרחיקה אותי מכל החברים שלי היו לה התקפי קנאה ממש חזקים כל הזמן אכלה סרטים לא יכלתי לזוז מילימטר ממנה בלי ריב... החצי שנה האחרונה הייתה הכי גרועה שיש מלא ריבים כל פעם שאני חןזר מהבסיס כל פעם שאני בבית אנחנו רבים אה ועברנו לגור ביחד לפני שנה גרנו בסביבות ה6-7 חודש ביחד... אז כל הזמן ריבים ואני תמיד לקחתי את האשמה על עצמי כי באמת הרבה יצאתי לא בסדר והרבה גם היא אבל לא אמרתי לה את זה... לפני ארבעה חודשים בערך חזרתי מהבסיס והיא סגרה וישבתי עם חברים בבית עכשיו אני לא עישנתי מריחואנה מהרגע שהתגייסתי כי אף פעם לא באמת אהבתי לעשן ובאיזה גיל 13-14 עישנתי נייס גאי פעם אחת וקיבלתי סטלה נוראית וממש פחדתי ומאז אני לא ממש נגעתי בסמים רק פה ושם... בקיצור לפני ארבעה חודשים בערך ישבנו בבית והם התחילו לעשן ולמשהו זרמתי איתם... קיבלתי סטלה ממש ממש חזקה ולא טובה והתחלתי להלחץ ולהרגיש כלכך הרבה דברים בגוף ולהלחץ מכל תחושה עוד ועוד ויצאנו לסיבוב ומה לא עשיתי כדי להרגע שום דבר לא עבד... בערך שבוע אחרי הייתי מסופח לבסיס אחר בשביל קורס ובסוף עשו טעות ולא רשמו אותי לקורס הזה אבל ישבתי בהרצאה של הסמג"ד על הקורס ופתאום נהיה לי ממש חם ופתאום כאילו קיבלתי שוב סטלה הרגשתי את הראייה שלי משתנה כזה נהיה לי פשוט רע ממש נלחצתי וכשיצאתי משם פשוט שתיתי מים כמו חמור כי הפה שלי היה ממש יבש... התקשרתי לחברה שלי הרגיעה אותי אכלתי סרט שזה מכת חום והתייבשות ולא יודע מה אז היא הרגיעה אותי ותשתה מים ויעבור אה והלב שלי היה על 200... בקיצור יום אחרי זה גם קרה ואז גם יום אחרי ויום אחרי ונהיו לי סחרחורות ולחץ בחזה כאבים בחזה וקוצר נשימה ממש קשה לנשום ומרגיש כאילו אני לא יכול לנשום עד הסוף כזה וחשבתי שזה יעבור לי אז לא עשיתי כלום עד שסופש אחד בבית הרגשתי ממש לא טוב הסתכלתי במראה ראיתי שאישון אחד בעין יותר גדול מהשני ואכלתי על זה ממש סרט בתקופה הזאת ופתאום ראיתי אותם ממש גדלים וראיתי שחור לשנייה וממש הרגשתי שאני הולך ליפול או להתעלף או למות או משהו אז הזמנתי מונית והלכנו לביקור רופא... עשו לי בדיקות דם ואקג ואמרו שהכל תקין אבל עדיין הרגשתי ככה גם אחרי ושבוע אחרי שוב הלכתי לביקור רופא ושןב הכל תקין וזה המשיל והמשיך ואכלתי סרטים למה זה ככה ובערך בתקופה הזאת התחילה להיות לי הרגשה מוזרה כאילו העולם לא אמיתי והכל מוזר לי ואני שם לה להכל וכל תחושה בגוף וכל דבר בעולם מציקק לי ואכלתי סרטים שאני לא רואה טוב ויום אחד הלכתי למיון ושוב הכל תקין הייתי אצל רופא עיינים שם ואמר לי שהראייה שלי מצוינת וממש אכלתי סרטים עד שחברה שלי כתבה הכל בגוגל את התחושות שלי וזה וקפץ לה התקפי חרדה והתחלתי לקקרוא וזה ממש תיאר אותי אז נרגעתי קצת אבל התחושות לא נרגעו הלכתי לקבנית והיא ממש לא עזרה לי בשיט אז התחלתי ללכת לפסיכולוגית אזרחית והיא אמרה לי שכן שזה התקפי חרדה באמת התחלנו לעבוד על זה באמת מרגיש יותר טוב ויש פעמים שממש על הפנים. הפסיכולוגית אמרה לי שזה ממש יכול להיות בגלל הקשר שלי עם חברה שלי כי אני ממש חנוק והרצונות שלי לא יוצאים לפועל ואני מדכא את הרצונות שלי והגוף מגיב ועוד מלא מלא רעיונות ללמה זה יכול לקרות לי. בקיצור זה בערך הסיפור ואני עדיין מרגיש את זה כל יום כל היום שהכל מוזר לי וקשה לנשום והכל פשוט ממש ממש מוזר לי ואני אוכל הרבה סרטים וקשה לי רצח ממש ממש ממש קשה לי ונפרדנו אני וחברה שלי לפני שלוש שבועות חודד בערך ואני עדיין מרגיש ככה ואני גם ממש בדכאון עוד יותר אפילו עכדיו שנפרדנו כי היא כבר לא תחזור אליי והיא עשתה משהו עם מישהו ואני לא יכול להפסיק לחשוב על זה והגעגועים אלייה כואבים לי בלב ופשוט ממש קשה לי. עשיתי הרבה טעויות בחיים אחת מהן זה שנפרדתי ממנה עכשיו או שלא אני כבר לא יודע אבל אני ממש מתגעגע וכואב לי באמת באמת כואב לי בלב כל הזמן שאני חושב עלייה וזה הרבה... בקיצור אני כבר לא יודע מה לעשות עם עצמי ההרגשות האלה כבר משגעות אותי אני לא מסוגל כבר אני מת שזה יעבןר לי כבר או משהו אני מרגיש שאני באמת לא יכול יותר... לא רוצה להתאשפז ולקחת כדורים אני רוצה להתמודד עם זה אבל אני בקושי מצליח.
סליחה על החפירה ותודה לכל מי שיכול לתת לי עצה לעזור לי לדבר איתי על זה קצת להרגיע אותי זה באמת עוזר תודה תודה רבה
Camoni55
אויש זה נשמע לא נעים בכלל מאוד יכולה להבין אותך, גם עפ התקפי החרדה וגם את השילוב של הפרידה עם כל זה . אתה עדיין ממשיך בצבא ? המשפחה שלך מעורבת בסיפור ? אני לא חושבת שמשהו חיצוני כמו חברה שלך יכולים ליצור יש מאין , זאת אומרת - כן יש לך כנראה חרדה או נטייה חרדה שהתפרסמה מסיבות כאלה ואחרות והשיטה כרגע . אבל כנראה משהו שסביר להניח היה קורה בעל מקרה ממצב מעורר סטרס משמעותי אחר. ותאכל עדיף כמה שיותר מוקדם. אני בת 27 ואני תמיד חושבת על זה שזה יכל היה להתפרץ לי כשהייתי מביאה ילדים לעולם ואז היו לזה למשל משמעויות יותר כבדות אולי. אז קודם כל הכל בסדר, מה שצריך לקרות קורה והכל קורה בזמן שהוא צריך לקרות לא כי אני מאמינה גדולה בכוחות עליונים כי פשוט זו עובדה, דברים פשוט קורים. מעכשיו לדעתי קודם כל אתה הסיפור , מה שקורה מסביב - כל מי שבא ברוך הבא , מי שלא נשאר , גם אם זה בחוויה שלך באשמתך, תודה ולהתראות. יש לך מספיק דברים דברים על הראש. זה מצוין שאתה הולך לטיפול, אם אתה נרתע מכדורים ואישפוז אולי שווה ולהתחיל בללכת לטיפול למספר רב יותר במהלך השבוע ולראות איך זה מתקדם. אני מאוד בעד שירות משמעותי , אבל בשלב זה הייתי ממליצה להתייעץ עם המטפל או המטפלת לפנות לפסיכיאטר להעזר בו הבירוקרטיה הנדרשת מול צהל. או דורשת לפגוש שוב את הקהל עם כל הסיפור לפרטיו על השולחן. זה הגיוני גם שהסמים הם אלה שהציתו את החרדה . אתה מוזמן לכתב לע בפרטי, אני לוקחת כדורים וגם לי זב היה קשה רעיונית בהתחלה , אבל עכשיו אני ממש ממש סבבה עם זה, ויש אלטרנטיבות נוספות לאשפוז , חלקן ממש מקסימות! אשמח לעזור ופשוט תדע , שהכל יהיה בסדר, אם זה והתחיל עכשיו, אז מצוין , כנראה שזה בא לפתור הרבה דברים שלא הסתדרו בלב עד עכשיו. כמו שאמרת - רגשות ורצונות מודחקים, לא נולדים סתם , והם כנראה נולדו לפני שפגשת את חברה שלך :) אז עם כמה שזה קשה ונוראי תזכור שזו בסהכ גם הזדמנות , ללמוד מי אתה ולהביא את עצמך בדרך ההכי נכונה ובריאה לך לידי ביטוי! ושולחת הכח הרבה חיזוקים בעולם ! ולשוב לי לציין שומדבר פה לא נרשם בנימה מתנשאת או משו כזה . קטונתי, לגמרי במצב שלך בצורה משלי. פשוט גם זוכרת כמה מפחיד לקבל את כל זה בבום .
אמיל2
תקשיב, החדשות הטובות זה שהקוצר נשימה עובר, גם הסחרחורות, ב2009 גם לי היו כאלה וביום בהיר אחד קמתי ולא היה קוצר נשימה ולא היו סחרחורות, בקשר לשאר הסימפטומים שאתה מרגיש גם אני מרגיש אותם ב4 חודשים האחרונים, אצלי הסחרחורות עברו, עדיין מרגיש כמו שאתה מתאר כאילו חצי חלום חצי מציאות אבל גם זה עובר, זה הכל התקפי חרדה ידידי, ככה זה מרגיש, מרגיש כאילו עישנת גויינט והסטלה לא טובה, אבל זה עובר אל תדאג כמו שזה הגיע פתאום זה ייעלם פתאום, נכון שההרגשה היא שיש פחד שתמשיך להרגיש ככה כל החיים שלך וזה מציק, ולפעמים כל דבר שאתה רואה או שומע יפריע לך ברמות שלא חווית לפני, זה פשוט דרכו של הגוף להתמודד עם מצבי לחץ וחרדה, זו תקופה והיא תעבור, רוב האנשים מרגישים או ירגישו ככה בתקופות מסויימות בחיים, לאט לאט אתה תתרגל ותתאקלם ותראה שזה יעבור, וכן זה מפחיד בהתחלה אני יכול להגיד לך שהיו פעמים שהרגשתי שאני פשוט משתגע והמוח עובד בעוצמות שלא חוויתי לפני זה, הרגשתי כאילו אני נמצא בתוך סרט, וזה הפחיד אותי בהתחלה, אני בהתקפים האלה כבר 4-3 חודשים בערך ומטפל בזה עם כדורים כבר שבוע, אפשר גם בלי כדורים אבל כדורים מקצרים לך את תהליך הריפוי, בינתיים אם אתה מעשן תנסה לא לעשן ואם אתה שותה משקאות אנרגיה או קפה תוותר עליהם כי הם מגבירים את התחושה, לא הכל וורוד בחיים ולפעמים אנחנו עוברים גם תקופות קשות, צריך לקבל את זה באהבה, יעבור לך אחי, קצת סבלנות וזה מאחוריך
תמיר829
תקשיב אחי אני חייב לדבר איתך על זה יש מצב אתה מביא לי תטלפון שלך או אינסטגרם?