מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ורד עזריאלי
ורד עזריאלי
עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית. בעלת ניסיון רב בתחום האונקולוגיה ובריאות הנפש. כיום עובדת כפסיכותרפיסטית בעמותת "למרחב".קליניקה פרטית בירושלים.
לנה קורץ
לנה קורץ
מטפלת ויועצת במיניות, יועצת מיניות באגודה למלחמה בסרטן. מלמדת בחוג ללימודי המשך של עבודה סוציאלית, בקורס טיפול מיני כללי ובקורס טיפול מיני לאנשים עם צרכים מיוחדים, אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת חיפה. בוגרת אוניברסיטת תל אביב: B.A בסיעוד. בוגרת אוניברסיטת חיפה: MA בבריאות נפש קהילתית. בוגרת קורס לטיפול מיני באוניברסיטת בר אילן. התמחות בטיפול מיני במרפאה לטיפול מיני, בית חולים "מאיר" כפר סבא. לינק לאתר שלי http://www.lenak.co.il/
שלומית שדמון-אזרד
שלומית שדמון-אזרד
אנתרופולוגית רפואית מנהלת מערך התמיכה בארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים בישראל CareGivers Israel שותפה לכתיבת מחקר (מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל) על בני משפחה מטפלים בדמנציה בארץ ובעולם בעלת ידע מניסיון כבת משפחה מטפלת- Caregiver

מובילי קהילה

רם בלס
רם בלס
יו"ר מתנדב בעמותת ענבר למחלות ראומטיות, אוטואימוניות ודלקתיות. מטפל כבר למעלה מ-20 שנה באישתי ומתמודדים יחד עם ראומטיק ארטריטיס (RA).

נקרעת

16 תגובות

מרגישה כמו כריך.. אבל גרוע!
מלמעלה, הורים במצב קשה מאוד.
אני דיי לבד במערכה.
מלמטה, ילדים קטנים עם אתגרים גדולים.

ובאמצע, אני.
מתמודדת עם דיכאון והפרעת אכילה שמרימה את ראשה.. פשוט כי אפשר. וקשה. וסוחט.
עבודה תובענית והמון המון אתגרים.

כלפי חוץ, אני חזקה וכל יכולה.
בפנים, אני שבר כלי.




תגובות

מישהו מזדהה?

לונגלי
06/04/18 17:37

לא קל להיות בסנדביץ אבל כשאין ברירה מתגלגלים הופכים את הסנדוויץ ללפה רכה ועגגולה ומתגלגלים בפנים יש פחות לחץ מסנדויץ מרובע מקובע אז יאלה. מעגלים את המרובע והמקובע:apathetic:

לאפה זה משמין :wink:

לונגלי
07/04/18 9:04

אז מקמח מלא:wink:

זה לא פחות משמין.. זה פשוט מורכב :shades::tongue::wink: לפחות חייכתי.. כן.. זה לא מובן מאליו בימים אלה.

נעם99
10/04/18 19:21

לא פשוט בכלל. יש לך מול מי לשפוך את הלב? נכון שזה לא עוזר פרקטית אבל כשמורידים מהלב יותר קל ויש שוב כוח להמשיך, לפחות קצת, ואז עוד שיחה. לי זה עוזר. וגם... לבקש עזרה זאת יכולת, לא חולשה, למרות שזה קצת מרגיש ככה. אולי את יכולה לבקש עזרה בדברים, אפילו אם לא המרכזיים, כול הקלה היא הקלה.

יש לי פסיכולוג. אבל קשה להסתפק בחמישים דקות בשבוע כשהעולם חונק. תודה.

אפרת45
11/04/18 13:36

שולחת לך חיבוק ומבינה אותך דברים משתנים במהלך החיים דברים לא נשארים במצב סטטי .גיל 30 הוא לא כמו 40 ילד בן חמש שונה לגמרי מילד בן עשר וכן הלאה .אנחנו הנשים יש לנו יותר יכולות לעשות דברים בעת ובעונה .זה שאת מתארת כריך מראה עלייך לדעתי שיש לך את היכולת והגמישות להתמודד .מאחלת לך להרגיש טוב יותר ולנסות למצוא כמה דקות לעצמך להנות ממשהו. אם היית מרחובות היתי עוזרת לך בשמחה לפעמים.

תודה רבה לך. משהו במילים שלך גרם לי לחייך ולהרגיש פחות לבד. תודה!

אפרת45
11/04/18 13:55

בבקשה .בכיף:tmbsup:

כל הכבוד לך על העמידה באתגר המאוד לא פשוט שתיארת, את גיבורה, עצה שלי להתמודדות הינה לרשום את כל הקשיים ואת כל הדברים הטובים בשתי שורות על דף ופשוט לנסות לראות במה ניתן להעיזר באחרים, במה ניתן לשנות ע''מ שיהיה טוב יותר. ואולי אפילו להשוות ולהיות מודע בצד הטוב הקיים, בילדים המתוקים או בכל מה שתמצאי, בהצלחה רבה תהיי חזקה

תודה רבה על התגובה הזאת! מנסה ממש להיאחז במה שאפשר... תודה!

נעם99
16/04/18 16:11

חמישים דקות בשבוע זה רחוק מלהספיק. מה עם לפרוק כאן בפורום? מצטרפת להמלצה של "נתנאל אח" לכתוב את כול הדברים הטובים שיש לך. אני כותבת כול ערב וזה עוזר לי לראות את המצב שלי באור אחר. זה ממש משמעותי עבורי.

כותבת.. כן.. באופן כללי וגם כפורקן.. פשוט כל החזיתות האלה.. אני מרגישה שאין לי אוויר. אבל עוד כמה ימים המעבר הפיזי לבית אבות, וזה אמור לשחרר קצת עומס. תודה!!

נעם99
16/04/18 16:23

מזדהה איתך, לפעמים ההתמודדות בחיים דורשת מאיתנו כל כך הרבה... הקלה בתוך כמה ימים זה כבר משהו. לא יהיה קל אבל יהיה יותר קל או פחות קשה.

בדיוק. תודה רבה לך!