שלום רב, בוודאי שיש - אפשר לנסות טיפול בליריקה לא פעם עוזר מאד בפיברומיאלגיה וכן אפש רלנסות עירויי לידוקאין ומגנזיום במרפאות כאב. ובלי קשר בשל הרקע הנפשי אולי יועיל לך לעשות CBT. צורה של טיפול פסיכולוגי ממוקד מטרה שמטרתו יכולה להיות לשלוט במה שהיית רוצה לשלוט בו. בין את מדובר בשליטה בכאב או בחרדות וכן הלאה. ד"ר גור.

היי דפנה חן - יש פסיכולוגים שמתמחים בזה - האמת היא שעושים היום CBT לכל דבר - אני אפילו נתקלתי בפרסומות של הרזיה בשיטה זו וגמילה מעישון בשיטה זו. עושה רושם שזה עובד מעולה ומאד מאד נפוץ. הייתי מחפשת מישהו שיודע לעבוד עם כאב בהקשר זה- אולי במרפאות כאב או במרפאות פיברומיאלגיה. ד"ר גור.

באם יש לך פיברו+גמישות יתר מומלץ לבדוק חשד לתסמונות אהלרס-דנלוס או בעיית גמיש יתר אחרת.ישנה רק רופאה 1 המטפלת בבעיות אלו ועוד רופא שיודע לאבחן.הטיפול התרופתי במקרה כזה הוא רק משלים.מוז לקרוא מידע וגם לפנות אליי : https://edsisrael.wordpress.com

דפנה חן - הטיפול הפסיכולוגי שניתן ביחידה שיקום כאב בשיבא דומה אבל הוא כללי יותר ולא מכוון דווקא לפיברומיאלגיה - אלא לכאב כרוני. לא כל המטופלים של כאב כרוני סובלים גם מחולשה ותשישות קיצונית והפרעות שינה. שווה לברר. ד"ר גור. נ.ב. שווה לברר על אהלרס דנלוס אם כי זו לרוב לא מתאפיינת בכאב.

אשמח גם לשמוע על מקורות מידע ומקום שמטפל בכאב כרוני. לנו יש נרופתיה של סיבים דקים אחרי גילאן ברה. ביתי מקבלתsativax.

דנה גרוס - אהלרס דנלוס היא תסמונת המורכבת מכמה וכמה מחלות שונות לחלוטין באופיין ומכילות כל אחת פגמים גנטיים אחרים. לכל אחד מהם הסתמנות אחרת גיל הופעה וצורת הופעה אחרים וסיכונים אחרים. הכאבים אינם חלק מהתסמונת. הם משניים - הם נגרמים כתוצאה משחיקת המפרקים ולא להיפך. כדי להגיע לדרגה כזו של שחיקה - צריכות לעבור שנים רבות עם מחלה פעילה, או פחות שנים אבל עם הזנחה ופעילות שאינה מותאמת (למשל נערות שחושבות שבשל גמישות היתר כדאי לפתח את זה ולהיות "נערות גומי למשל - ואז הבעיה מוחמרת). היות והבחורה שכתבה מודעת לבעיה קצת קשה לי לחשוב שהיא מזניחה את עצמה ושוחקת את מפרקיה ולא קיבלה מעולם הדרכה בנושא - בין אם נעשה אבחון של אהלרס דנלוס ובין אן לאו. ולכן ההנחה שיש לה כאבים שנובעים משחיקת סחוס - היא הנחה שהסבירות שלה נמוכה בעיני. המדובר בבחורה בת 18 שהתסמונת העיקרית שלה היא פיברומיאלגיה - מאובחנת. שהינה מחלה שמאופיינת בכאבי שרירים ורקמות חיבור. בתנאים אילו לחשוב שמדובר באהלרס דנלוס כמקור לכאב? עוד עשור או שניים התשובה שלי יכולה להיות כן. ללא רקע של פיברומיאלגיה? אולי. אבל בגיל 18 עם אבחנה של פיברומיאלגיה? זה הרבה פחות סביר. הסיבה היחידה שכתבתי ששווה לברר את הנושא הוא שהיא כתבה שיש לה אבחנה של גמישות יתר - וזה רק מהסיבה שלא כדאי לפספס אבחנה של אהלרס דנלוס מהסיבה של חשש מפגיעה בדפנות כלי דם שעלולה להיות קטלנית. זו בדיוק הבעיה עם כתיבת שאלות באינטרנט. רואים מידע חלקי - ומטבע הדברים רוב האנשים מוטים ורואים את הדברים מנקודת המבט האישית שלהם. מנקודת מבט יותר אובייקטיבית - בהתייחס לכך שיש מעל 250 אלף חולי פיברומיאלגיה במדינת ישראל ואילו חולי אהלרס דנלוס בישראל יש כ- 450 בלבד (וזה לפי השכיחות הכי גבוהה - לפי השכיחות הנמוכה יותר מדובר ב- 200 איש) - ובהתייחס לכך שהופעת כאבי הפיברומיאלגיה הינם עצם הסתמנות המחלה, ואילו כאבי האהלרס דנלוס מופיעים רק במוטציה השכיחה ביותר (כלומר חלק מהחולים) ובשלבים מתקדמים יותר - אני בכל זאת לא חושבת שהבעיה היא לא אהלרס דנלוס. אני כן מנחה אותה לעשות את הבדיקה - ליתר ביטחון. רוב הסיכויים שהיא תהיה שלילית. אבל אני מסכימה בהחלט שכל אדם שטוען שיש לו אבחנה של גמישות יתר (שיכול להיות שנעשה ע"י המורה לספורט בתיכון...) - כדאי לא לקחת סיכון. מקווה שעניתי לך . ד"ר גור.